Tratados Midot - Capítulo 3 - Mishná 3

לְמַטָּה בָרִצְפָה בְּאוֹתָהּ הַקֶּרֶן, מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, שֶׁבּוֹ יוֹרְדִין לַשִּׁית וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. וְכֶבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, וּרְבוּבָה הָיְתָה לוֹ בְּמַעֲרָבוֹ, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִים פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף:

באותו הקרן. של מערבית דרומית:

שבו יורדין לשית. לחלל שתחת המזבח כנגד מקום הנסכים:

וכבש היה, לדרומו של מזבח. כמין גשר משופע ועשוי מדרון שבו עולין ויורדין מן המזבח. שלא היה אפשר לעלות לו במעלות משום שנאמר (שמות כ׳:כ״ג) ולא תעלה במעלות על מזבחי:

ורבובה. כמין חלון חלול. ואמה על אמה היה, ובכבש עצמו למערבו היה עומד:

רבובה. כמו נבובה, לשון נבוב לחות:

נותנים פסולי חטאת העוף. שיהיו שם עד שיבואו לידי נותר ואח״כ יצאו לבית השריפה:

לשית. עיין מ"ש במ"ג פ"ג דמעילה:

וכבש היה לדרומו של מזבח. דתניא ר' יהודה אומר ומעלותיהו פנות קדים (יחזקאל מ״ג:י״ז) כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. כדילפינן מים של שלמה. כמ"ש כבר במ"ה פ"ד דיומא. וקאמר קרא [שתעמיד] כבש מעלותיו ברוח הראויה לפנות הימנה למזרח ותהא אותה הפנייה לימין ואין לך רוח ראויה לכך אלא דרום. פ"ו דזבחים דף ס"ב:

שלשים ושתים. עיין בפרק בתרא מ"ב ומ"ש שם בס"ד:

[*רבוכה. כתב הר"ב כמין חלון חלול כו'. לא שהיה חלול שיהיה נקוב והולך עד מעבר השני של הכבש וכמו המפולש. אלא שהיה כמו החלונות ששנינו במ"ג פ"ה דתמיד. וע"ש. כי למה יהיה הצורך לעשות החלול מפולש שיהיה אז ארכו כרחב הכבש שהוא ט"ז אמה. דא"א שכ"כ עופות יהיו נפסלים ביום א' עד שיצטרך למקום גדול כזה שיכילם. וגם יהיה טורח רב להוציאם. אחר שיהיו מונחים ביותר מכדי הושטת הזרוע ויצטרך לכלי [ולישנא דהיתה לו במערבו דייקא שלא היתה נראית כי אם במערבו] והקרוב אלי שלפיכך נשתנה הרי"ש במקום הנו"ן. כמ"ש הר"ב. לפי שלא היה נבוב ממש. וגם עכשיו הוא מורכב משם ארובה ומשם נבוב. ואע"פ שגם הארובה מפולשת מעבר לעבר מ"מ אינה בכותל אלא בתקרה. כמ"ש הר"ב ברפ"ה דביצה. ומורה ההרכבה שאינו ממש כנבוב שבכותל ולענין המפולש. שהרי לא יתדמה לארובה ממש ג"כ]: