Tratados Sucá - Capítulo 2 - Mishná 1

הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַסֻּכָּה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נוֹהֲגִין הָיִינוּ, שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָבָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַעֲשֶׂה בְטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה, וְאָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים, רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי, שֶׁהוּא תַלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, לְפִיכָךְ יָשֵׁן הוּא תַּחַת הַמִּטָּה. וּלְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:

הישן. לא יצא ידי חובתו. ובלבד שתהא המטה גבוה עשרה טפחים, דאז היא חשובה אהל ונמצא אהל מפסיק בינו לבין הסוכה. ועיקר מצות סוכה אכילה שתיה שינה:

נוהגים היינו כו׳ דקסבר לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע. ואין הלכה כרבי יהודה:

עבדים פטורים מן הסוכה. דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, וכל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה:

ולפי דרכנו למדנו. אע״פ שלא אמר אלא לשיחת חולין בעלמא, שהיה משתבח בעבדו. למדנו שהישן תחת המטה כו׳:

הישן. עיין מ"ש בס"ד במשנה ו' דפ"ק:

תחת המטה. כתב הר"ב ובלבד שתהא המטה גבוה י' טפחים דאז היא חשובה אהל. פירוש לבטל אהל הסוכה שעליה. אע"פ שיש לה גג טפח צריך ג"כ שתהיה גבוה עשרה וכמ"ש במשנה ג' בפ"ק. אע"ג דלענין שאר דברים אהל טפח מקרי אהל. וכדלעיל משנה ט' וי"א. וכעין זה פי' הר"ן לפי דרכו:

אמר רבי יהודה נוהגין היינו כו'. פירש הר"ב דקסבר לא אתי אהל עראי [דמטה דמסלקין אותה ממקום למקום רש"י פרק קמא דף י"א] ומבטל אהל קבע דר"י לטעמיה אזיל דסבירא ליה בריש פ"ק דסוכה דירת קבע בעינן. גמרא. וצ"ע דלא פליג רבי יהודה בקינוף. דמשנה ג' דפ"ק. ובגמרא [שם] איתא דר"י ס"ל בכילת חתנים דמותר לישן בה אע"פ שיש לה גג. ואע"פ שגבוה עשרה. מהך טעמא דהכא. דלא אתי כו'. ואע"ג דאיכא נמי התם לעיל מההוא דקינוף מיקרי קביעה לגבי כילה. מיהו לגבי סוכה ודאי דלא מיקרי קביעה דלא עדיף ממטה דמיטלטלת והכי נמי קינופים:

שעבדים פטורים מן הסוכה. מ"ש הר"ב וכל מצוה שאשה חייבת בה כו'. כלומר וכל מצוה שאין נשים כו' וזהו שסיים רש"י כדאמרינן בחגיגה דהתם סיומא דמימרא הכי הוה. ועיין מ"ג פ"ג דברכות: