Tratados Sucá - Capítulo 2 - Mishná 6

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלָּיְלָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר קִצְבָה, חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חָג בִּלְבָד. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִי שֶׁלֹּא אָכַל לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, יַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין, עַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת א) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:

ארבע עשרה סעודות. ב׳ סעודות בכל יום לז׳ הימים:

אין לדבר קצבה. אם רצה לאכול לא יאכל חוץ לסוכה. רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו:

חוץ מלילי יום טוב הראשון. דילפינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות, מה אכילת מצה לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות, אף סוכה כן:

ישלים בלילי יו״ט האחרון. בליל שמיני עצרת. ואין הלכה כר״א בשתיהן:

רבי אליעזר אומר י"ד סעודות וכו'. מפרש טעמא בגמ'. דאמר קרא (ויקרא כ״ג:מ״ב) בסכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה. אף סוכה. אחת ביום. ואחת בלילה. ורבנן אמרי כדירה. מה דירה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל אף סוכה [נמי] אי בעי אכיל. ואי בעי לא אכיל. וז"ש הר"ב רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו. כ"כ רש"י. ור"ל מדין סוכה אין נזקקין לו אבל ודאי דאסור להתענות ביו"ט. גם בחול המועד. ובשבת חייב בג' סעודות. ועוד כתב הרא"ש [בברכות פ"ז] דביו"ט חייב בפת. אלא שאם ירדו גשמים פטור [מסוכה] ואהא קתני חוץ מלילי יו"ט כו':

חוץ מלילי יו"ט הראשון. כתב הר"ב מה אכילת מצה לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות בפרק ערבי פסחים. דכתיב (דברים ט״ז:ח׳) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת. מה שביעי רשות שהרי היה בכלל שבעת ימים תאכל מצות. ויצא מן הכלל ללמד שאכילת מצה האמור בו רשות. ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו [יצא]. רש"י. ומיהו לילה הראשון כתיב (שמות י״ב:י״ח) בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. גמ'. ודקדוק לילי. כתבתי במשנה ג' פרק ח' דתרומות:

מי שלא אכל לילי יו"ט הראשון ישלים בלילי יו"ט האחרון. ופריך בגמ' והאמר חייב לאכול בסוכה וכיון דביום האחרון לא בסוכה יתיב ואם ישב בה לשם מצוה עובר על בל תוסיף מאי השלמה דסוכה איכא הכא. ומשנינן חזר בו רבי אליעזר ופרש"י אצל חכמים לומר שאין לדבר קצבה. חוץ מלילי יו"ט הראשון. ובהא מיהא פליג עלייהו. דקסבר יש לה תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבנות יום ראשון. אף ביו"ט האחרון [כדתנן במשנה ו' פ"ק דחגיגה] ע"כ. והתוספות הקשו דא"כ יליף לה נמי מפסח כמו רבנן ולא מצינו ללילה הראשון דפסח יש לה תשלומין. ופירשו דחזר בו ממה שהיה מצריך סוכה. ולעולם י"ד סעודות בעי ע"כ. וצ"ל דה"ק אפי' ליל יו"ט הראשון ישלים וכ"ש שאר הסעודות:

על זה נאמר מעוות וגו'. עיין משנה ז' פ"ק דחגיגה: