Tratados Sucá - Capítulo 3 - Mishná 11

Tratados Sucá - Capítulo 3 - Mishná 11

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל. לִפְשֹׁט, יִפְשֹׁט. לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, יְבָרֵךְ אַחֲרָיו. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַשְּׁבִיעִית, נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, לְפִי שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְלָקְחוֹ בַשְּׁבִיעִית:

Comentarios de Bartenura Sucá - Capítulo 3 - Mishná 11

מקום שנהגו לכפול. כל פסוק ופסוק מאודך ולמטה עד סוף ההלל כופלים, לפי שכל אותו הפרק מהודו לה׳ כי טוב עד אודך כי עניתני כולו כפול במקרא, ומאודך ולמטה אינו כפול, לכך נהגו לכפול המקראות הללו:

לברך אחריו. הכל כמנהג המדינה. אבל ברכת הלל לפניו מצוה היא בכל מקום ואינו תלוי במנהג:

הלוקח לולב מחבירו. עם הארץ:

בשביעית. שעם הארץ חשוד על השביעית. ונהי דדמי לולב יכול ליתן לו לפי שלולב עץ בעלמא הוא ואין בו קדושת שביעית, דמי אתרוג אינו יכול ליתן לו, שפירות שביעית צריכין להתבער בשביעית הן ודמיהן, הלכך צריך שיקח ממנו האתרוג במתנה ולא יתן לו דמיו, שמא לא יבערם עם הארץ בקדושת שביעית:

Comentarios de Tosefot Yom Tov Sucá - Capítulo 3 - Mishná 11

הכל כמנהג המדינה. כתב הר"ב אבל ברכת ההלל לפניו מצוה היא בכל מקום. גמרא. וטעמא כדאיתא במגילה דף כ"א כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן כלישנא והוא עבר לפניהם (בראשית ל"ג). ובמשנה ז' פ"ה דפסחים כתבתי דתקנת נביאים היא וא"כ תקשה היכי מברכינן וצונו. שאלה זו נשאלה בגמרא פרק במה מדליקין על ברכת נר חנוכה דף כ"ג [*ובמכילתין פרק דלקמן [דף מ"ו]] ותירצו מלא תסור (דברים י"ז) א"נ שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך (שם ל"ב):

מחברו. פי' הר"ב ע"ה והלוקח חבר דאי ע"ה מי ציית למחשד לחברו. ואפ"ה קרי ליה חברו כמ"ש הטעם במשנה ב' פ"ד דדמאי:

נותן לו אתרוג במתנה. דאתרוג בכלל לולב דקתני. וז"ל רש"י חבר שקונה הושענא כולה מעם הארץ. ונותן לו. פירש"י. יבקש ממנו שיתן לו כו'. ועיין במשנה ג' פרק ח' דשביעית: