Tratados Negaim - Capítulo 12 - Mishná 1

כָּל הַבָּתִּים מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, חוּץ מִשֶּׁל נָכְרִים. הַלּוֹקֵחַ בָּתִּים מִן הַנָּכְרִים, יֵרָאוּ בַתְּחִלָּה. בַּיִת עָגֹל, בַּיִת טְרִיגוֹן, בַּיִת הַבָּנוּי בִּסְפִינָה אוֹ בְאַסְקַרְיָא, עַל אַרְבַּע קוֹרוֹת, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. וְאִם הָיָה מְרֻבָּע, אֲפִלּוּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים, מִטַּמֵּא:

כל הבתים. ודוקא בארץ ישראל, דבבית ארץ אחוזתכם כתיב (ויקרא י״ד:ל״ד):

חוץ משל נכרים. אם קנו בית בארץ ישראל. דהכי משמע, אחוזתכם מיטמאה בנגעים, ואין אחוזת הנכרים מיטמאה בנגעים. וכשם שאין אחוזתם מיטמאה בנגעים, כך בגדיהם וגופם אין מיטמאים בנגעים:

יראו בתחילה. והימים שהיה בהם הנגע כל זמן שהיו ביד נכרים, אינם עולים להן מן החשבון:

בית עגול. שאין בו זויות:

טריגון. שיש לו שלש זויות. שלש בלשון רומי טר״י. והוא הדין בית שיש לו שתי זויות או חמש:

אינו מיטמא בנגעים. דגבי נגעים כתיב קירות קירות שתי פעמים, ומיעוט קירות שנים, הרי ארבעה:

ובאסקריא. הוא תורן הספינה. ויש ספרים שגורסים אכסדיא, והן קורות שקושרים ביחד ומוליכין אותן בנהרות ובים. ובלשון מקרא קרויין רפסודות:

אינן מיטמאין בנגעים. דכתיב בבית ארץ, עד שיהיה הבית מחובר בארץ:

על ארבע קורות. כמו או על ארבע קורות. שהיה הבית בנוי על גבי הקורות:

אפילו על ארבעה עמודים. שהעמודים מחוברים בארץ והן נחשבים ארבע זויות לבית והגג עליהן, מיטמא בנגעים אע״פ שהוא פתוח מכל צדדיו:

כל הבתים מיטמאין בנגעים. לאתויי כדפי' הר"ב בר"פ דלעיל , ועיין מ"ש שם:

חוץ משל עכו"ם. וכן העתיק הר"ב, והר"ש כתב אלא משל עובדי כוכבים גרסינן. דהכי איתא בריש פ"ט דגיטין [דף פ"ב]. ומפרשים התם דפירושו חוץ. ומ"ש הר"ב וכשם שאין אחוזתם מטמאה בנגעים כך בגדיהם וגופן כו'. כך הוא במקצת פי' הרמב"ם. אבל בת"כ שבידינו ל"ג וגופן. וכן אינו במקצת פירושי הרמב"ם. ויראה לי דלגופן לא צריך. שלמדנו מדכתיב אדם כי יהיה בעור בשרו נגע. דאיכא למידרש מיניה כדדרשינן בטומאת אהל *[ועיין מ"ש במשנה ו' פי"ח דאהלות בד"ה מדורות כו'] אדם כי ימות באהל ולא עכו"ם. שנא' (יחזקאל ל״ד:ל״א) צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אתם קרויים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם. וכבר כתבתי ברפ"ג דברי מהר"ם בזה. ולענין גר תושב *[עיין מ"ש בר"פ דלעיל דהכי נמי הכא כמ"ש בשם מהר"ם ברפ"ג]:

יראו בתחלה. פירש הר"ב והימים שהיה בהם הנגע כו' עיין מ"ש בר"פ דלעיל:

בית עגול כו' אינו מיטמא בנגעים. פי' הר"ב דגבי נגעים כתיב קירות קירות כו'. ומראיהן שפל מן הקיר לא קא חשיב. אלא הני דכתיב בהו לישנא יתירא קא חשיב. רש"י סוף פ"ק דנזיר [דף ח']. ועיין לקמן:

בית טריגון. פי' הר"ב שיש לו ג' זויות כו'. וה"ה בית שיש לו שתי זויות או חמש. בת"כ תניא ובפ' גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ד) מייתי לה. וקרי לשל שתים דיגון. ולשל חמש פנטיגון. ופירש"י דיגון. פינות שתים. מצד אחת עגול וצדו אחת יש לו שתי פינות. עד כאן *[ונ"ל גם לשון דיו שבלשון יון הוא שתים. כמ"ש הר"ב בריש פ"ב דערובין. ושוב מצאתי כן בערוך ערך הין. וכתב עוד שגין לשון פינה. בלשון יון שקורין לפינה גיניאה. וכן מפרש פינטגין שחמש בלשון יון פינטו] וכתב מהר"ם תימה לי אמאי לא קתני נמי הכא. ובשלמא דיגון לא אצטריך. דכיון דקתני טריגון אינו מטמא. כ"ש דיגון. אבל קשה לתני פנטיגון דהוה רבותא טפי. דאע"ג דאיכא למ"ד שיש בכלל חמש ארבע גבי ציצית ומחייבין לה בציצית כמו בעלת ד'. הכא לא אמרי' הכי. לכן נ"ל דפלוגתא דתנאי הוא. דכי היכי דפליגי בהא גבי ציצית בפ"ב דזבחים [דף י"ח] וס"פ הקומץ רבה (מנחות דף ל"ו) ובפ' התכלת (מנחות דף מ"ג). ה"נ פליגי הכא בנגעים. דתנא דמתני' ס"ל דבעל חמש מטמא בנגעים ולתנא דברייתא לא מטמא. ואין להקשות דבשלמא התם אתרבי ליה מאשר תכסה בה. אבל הכא ליכא ריבויא. די"ל דהכא נמי אמרינן בעלת חמש. מדכתיב קירות תרי זימני. וכתיב נמי קיר. דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ז) ומראיהן שפל מן הקיר. עכ"ל. אבל הרמב"ם בפי"ג מהט"צ העתיק בעל חמש. ולא העתיק בעל שתים. ואפשר משום דבמכ"ש אתיא:

או באסקריא. הר"ב העתיק ובאסקריא. ופירוש הוא תורן הספינה. וכן הוא לשון הר"ש. וכיוצא בזה בברייתא פ"ז דנזיר דף נ"ה. הנכנס לארץ העמים כו' בספינה ובאסקריא. ופירש רש"י כלומר בספינה גדולה שיש בה אסקריא. וקרי לה הכי על שם אסקריא שבה. דהיינו תורן. וקרוי

) פושט בלע"ז ע"כ. ואף הרמב"ם גירסתו ואסקריא. אלא שמפרש דקאי אדלקמיה. על ארבע קורות. שהבנין שעל ארבע קורות בלתי מחובר לארץ. נקרא אסקריא. ואפשר לי לקיים גירסת הספר. לא מיבעיא להרמב"ם. אלא אף להר"ש והר"ב. ויהיה בנין המצפה שעושין על התורן שיעמוד עליו הצופה. ושפיר קתני או. * [ומ"ש הר"ב ויש ספרים כו' ובלשון מקרא כו' בדברי הימים ב' ב' ט"ו]:

על ארבע קורות. לשון הר"ב שהיה הבית בנוי על גבי הקורות. ולשון הר"ש שיש אויר תחת הקורות וכותלי הבית בנויים על גבי הקורות. ע"כ. וכלומר שהקורות בולטות. כגון מן עלייה. ועליהן בנוי בית. ולשון הרמב"ם פי"ד מהט"צ שם או תלוי על ארבע קורות. ומהר"ם פירש דקורות היינו שהם רחבים וראויין לעמוד בלא נעיצה בקרקע. ולא קרינן ביה בבית ארץ. אבל עמודים דלק' שאינן רחבין אינן מתקיימים בלא נעיצה. א"נ דד' קורות שלא כנגד הזויות ודלקמן הן כנגד הזויות וכתב שפי' קמא ניחא טפי ועיין לקמן:

אפילו על ארבעה עמודים. לשון הר"ב שהעמודים מחוברים בארץ והן נחשבים ד' זויות לבית והגג עליהם וכו' וכך הוא בפירוש הרמב"ם ודברי תימה הן דהא לקמן תנן אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהיה בו אבנים וענים ועפר וכאן אין כותל כלל אבל בנא"י שבפירוש הרמב"ם כתוב ועליהן בית בנוי כו'. וכך הם דברי הר"ש העתיק לשון ת"כ. להביא בית הבנוי על העמודים. ומפרש וז"ל על העמודים. הם עמודים זקופים ונעוצים בארץ זה אצל זה. שאין אויר מפסיק תחת הכתלים שהבית בנוי עליהם. ומיהו מדקתני מתניתין על ארבע עמודים. משמע דלא חיישינן מאויר שתחת הכתלים. אלא מזויות הבית. שלא יהא אויר תחתיהם דאותן ד' עמודים כנגד זויות הבית ע"כ ועיין לעיל: