Tratados Bikurim - Capítulo 2 - Mishná 4

וְיֵשׁ בַּבִּכּוּרִים מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתְּרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהַבִּכּוּרִים נִקְנִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, וְעוֹשֶׂה אָדָם כָּל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים, וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם, וּטְעוּנִים קָרְבָּן וְשִׁיר וּתְנוּפָה וְלִינָה:

נקנים במחובר לקרקע. דכתיב (במדבר יח) בכורי כל אשר בארצם, בשעה שהם מחוברים בארצם בכורים הם, והכי תנן לקמן יורד אדם לתוך שדהו וכו׳ קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים:

ועושה אדם כל שדהו בכורים. דכתיב בכורי כל מראשית כל:

וטעונים קרבן. נאמר בבכורים שמחה ושמחת בכל הטוב ונאמר להלן (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת מה להלן שלמים אף כאן שלמים:

ושיר. נאמר כאן בכל הטוב, ונאמר להלן (יחזקאל לג) כשיר עגבים יפה קול ומטיב נגן:

ותנופה. כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך, וכתיב התם (ויקרא ז) ידיו תביאינה את אשי ה׳, מה להלן תנופה אף כאן תנופה:

ולינה. שילין בירושלים כל הלילה של אחר היום שהביא הבכורים, דכתיב (דברים טז) ופנית בבקר והלכת לאהליך הא כל פינות לא יהיו אלא בבקר:

ועושה אדם כל שדהו בכורים. כתב הר"ב דכתיב בכורי כל מראשית כל. ובירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל. והכי מייתי ליה הר"ש בריש מסכת פאה. וכן ראוי להיות שכן הוא ביחזקאל סימן מד [ל]. [*ואע"ג דביכורי כל מקרא בסוף פ' קרח ומראשית כל בתחלת פ' כי תבא נ"ל דמינייהו ליכא למשמע דכל שדהו דביכורי סמוך וכן מראשית סמוך כדפירש"י על בראשית ומשמעותה ביכורי ראשית של כל אבל מקרא דיחזקאל דייק מיתורא דכפל לשון דלא מיירי אלא בחד ענינא שלכהנים יהיו הבכורים משא"כ הני קראי דחד במתנות כהונה וחד בממה שמביאין הבכורים ואין כאן כפל]:

וחייב באחריותם. כדתנן בפ' קמא משנה ט:

ולינה. פי' הר"ב דכתיב ופנית בבקר הא כל פונות וכו'. ירושלמי וקרא גבי פסח כתיב ויליף ליה כל פונות וכו'. ותו בירושלמי אמר ר' יונה הדא דתימא בשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן: