Tratados Terumot - Capítulo 3 - Mishná 4

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא דִבֵּר, אֲבָל הִרְשָׁה אֶת בֶּן בֵּיתוֹ אוֹ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת שִׁפְחָתוֹ לִתְרֹם, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. בִּטֵּל, אִם עַד שֶׁלֹּא תָרַם בִּטֵּל, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. וְאִם מִשֶּׁתָּרַם בִּטֵּל, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. הַפּוֹעֲלִים, אֵין לָהֶן רְשׁוּת לִתְרֹם, חוּץ מִן הַדָּרוֹכוֹת, שֶׁהֵן מְטַמְּאִים אֶת הַגַּת מִיָּד:

במה דברים אמורים. הא דפליג רבי עקיבא לעיל ואמר תרומת שניהם תרומה:

בשלא דבר. שלא נטל רשות מחבירו לתרום אלא תרם מדעתו:

אבל הרשה. שנתן בעל הבית רשות לתרום תרומתו תרומה:

בטל. אם לאחר שמינה שליח לתרום בטל שליחותו לאחר שהלך השליח מלפניו:

חוץ. בעלים עמי הארץ שהשכירו פועלים חברים כדי להפריש תרומה בטהרה, רשאים לתרום עד שלא יגעו בו הבעלים עמי הארץ ויטמאו את התרומה, מפני שהן מטמאים את הגת, שהבעלים עמי הארץ מיד כשהתחילו הדורכים לדרוך והלכו בגת שתי וערב אינם נזהרים יותר מליגע בגתן ומטמאים אותה, לפי שהם חושבים שמיד כשהתחילו לדרוך הפרישו החברים תרומה גדולה. הילכך מפרישים החברים הדורכים מן היין כדי שיעור תרומה הצריכה לכל הגת מיד כשהלכו בה שתי וערב. שאם יבואו בעלים ויטמאו הגת קודם שיגמרו יש להן יין מזומן להפריש על הכל בטהרה:

[*במה דברים אמורים כו'. פי' הר"ב הא דפליג ר"ע לעיל ואמר תרומה כו'. תמיה לי אמאי מפר' אליבא דר"ע לחוד דודאי דאף לרבנן שייכא להך בד"א כו' ולשון הר"ש הא דפליגי לעיל דלר"ע תרומה כו' וזה ניחא קצת דהרי לא פירש אליבא דר"ע לחוד ומ"מ קשה אמאי הוצרך להאריך ולכתוב דבריו של ר"ע כלל ואפשר דמשום הכי הבין הר"ב דדעת הר"ש דדוקא לר"ע מפרש ולכך עיקם ושינה הלשון אבל אינו נכון]:

חוץ מן הדרוכות. פירש הר"ב [בעלים] ע"ה שהשכירו פועלים חבירים כדי להפריש כו'. וכן ל' הר"ש וכלומר שלכך השכירו חבירים כדי שעי"כ יכולים להפריש בטהרה אבל אין לומר שהשכירום כדי להפריש דהיינו הרשה. ומ"ש הר"ב מפרישים החבירים כדי שיעור התרומה כו'. פירש הר"ש אבל עכשיו אין תורמין דא"כ הוי כתורם מן היין על הענבים שבגת ואין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו דהני ענבים דרוכות הם וכדתנן במשנה ח פ"ק: