Talmud - Nedarim 61b
Nedarim 61b - Guemará
לספיקא ורבי יוסי סבר מעייל איניש נפשיה לספיקא ורמינהי מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות אם גדולה שבקטנות ואם קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות כולן אסורות דברי ר"מ חוץ מן הקטנה שבקטנות רבי יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב מוחלפת השיטה והתניא זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד לפני ר"מ אומר עד שיצא ורבי יוסי אומר עד שיגיע:
מתני׳ עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע אמר עד שיהא אסור עד שיצא וכל שאין זמנו קבוע בין אמר עד שיהא בין אמר עד שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות עד שיעבור הקיץ עד שיקפילו המקצועות:
גמ׳ תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים תניא הנודר מפירות הקיץ אין אסור אלא בתאנים רשב"ג אומר ענבים בכלל תאנים מאי טעמא דתנא קמא קסבר תאנים מיקצצן בידא ענבים לא מיקצצן בידא רשב"ג סבר ענבים נמי כי מירדדן מיקצצן בידא:
עד שיעבור הקיץ עד שיכפלו המקצועות:
תנא עד שיכפילו רוב המקצועות
Comentarios de Rashi Nedarim Página 61b
גמ' למימרא דרבי מאיר וכו' . כדפרישית: לספיקא דכיון דאיכא לספוקי אי משמע עד שיצא או עד שיגיע ודאי בדליכא ספיקא הרהר בדעתו בשעת הנדר דהיינו עד שיגיע. ורבי יוסי אומר עד שיצא. דסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא דאיכא לספוקי שמא עד שיצא קאמר: שתי כיתי בנות . משתי נשים שנשא זו אחר זו וכל אחת ילדה שתי בנות: כולן אסורות חוץ וכו' דברי רבי מאיר . דקסבר רבי מאיר מעייל איניש לספיקא דלא איזדהר הארוס בשעת קידושין דלא ליתי לידי קלקול והואיל דלא ידעינן הי מינייהו קידש כולן אסורות: חוץ מן הקטנה שבקטנות . דלדברי הכל לית לה שם גדולה: רבי יוסי אומר כולן מותרות וכו' . דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא: מוחלפת השיטה . כלומר אפיך מתניתין דנדרים ואימא לרבי מאיר מעייל איניש כו': והתניא . בניחותא דמוחלפת: זה הכלל כל שזמנו קבוע . כגון רגלים: עדי שיצא . דקסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא: מתני' אמר קונם שאיני טועם יין עד הבציר . של ענבים: עד המסיק . לקיטה של זיתים: וכל שאין זמנו קבוע . כגון קציר ובציר דזמנין הוו בחריפי וזמנין הוו באפלי: עד הקיץ . עד שעת לקיטת תאנים או שאמר עד שיהא הקיץ שניהם משמע דאינו אסור אלא עד שיתחיל העם להכניס תאנים בכלכלות וזהו בתחילת הקיץ: אמר עד שיעבור הקיץ אסור עד שיוכפלו המקצועות . עד שמכפילין הסכינים שקצצו בהן התאנים ומצניעין אותן כמו מקפלין את הכלים (שבת דף קיג.) ענין אחר שיקפלו עד שחורץ אותן בקופיץ ועושין אותן שירטי"ט כמו ליטרא קציעות ולשון יכפילו על שם שמניחין זו על זו ותרוייהו שיעבור ויקפילו משמע בסוף הקיץ: מתני' אמר קונם יין שאיני טועם עד הפסח אסור עד שיגיע . לדברי הכל: עד שיהא אסור עד שיצא . דמשמע דאמר עד שיצא כל הפסח: עד פני פסח . משמע עד שיגיע ומשמע עד שיצא: עד שיגיע . דקסבר לא מעייל איניש נפשיה גמ' ולא כלכלה של ענבים . משמע אף על פי שהבציר הוי סמוך לאלתר לקיץ לא אמרינן שזה נתכוון לכלכלה של ענבים אלא ודאי אינו אסור אלא עד תאנים: עגבים בכלל תאנים . ואסור עד כלכלה של ענבים: ענבים לא מקצצו ביד אלא בסכין ולא דמו כלל לתאנים הלכך לא הוו בכלל תאנים: ענבים נמי כי מירדדן . כשמתבשלין יפה יפה שנושרין ענבים מן האשכול מקצצו נמי בידא כתאנים הלכך הוו בכלל תאנים: תנא הוקפלו רוב המקצועות . אותן תאנים שנשתיירו בשדות ובאילנות:
Comentarios de Tosafot - Nedarim 61b
ורמינהו מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים . מכל אשה שתי בנות קטנה וגדולה משנה היא בקידושין פרק האומר (דף סד:) דסבר רבי מאיר דמחית אינש נפשיה לספיקא ושמא קרי לה לגדולה קטנה שבגדולות ורבי יוסי אמר וכו' דלא מעייל אינש נפשיה לספיקא וגדולה דקאמר גדולה ממש: מוחלפת השיטה . ואיפוך מתני' דר''מ לדרבי יוסי ודרבי יוסי לדר''מ: והתניא . בניחותא ולמאי דמסיק התם אביי בלישנא פליגי ואין צריך לומר מוחלפת השיטה: עד הבציר אינו אסור אלא עד שיגיע . וה''ה נמי אם אמר עד שיהא כיון דאין זמנו קבוע כדמפרש ואזיל: זה הכלל כל שזמנו קבוע כו' כמו בציר אמר עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע לבד בפ''ג בקידושין (דף סד:) י''מ דקציר ובציר הוי זמנו קבוע ואין זמנו [קבוע] כגון דאמר עד שילך פלוני למקום פלוני שאינו יודע כמה יאחר ול''נ דהא אמר עד שיהא הקיץ עד שיתחילו לתת בכלכלות אלמא אינו אסור עד שיצא ואין זמנו קבוע תפסינן ליה: קיץ . על שם שקוצצים התאנים. של תאנים נקרא קיץ על שם שנקצצת ביד. וענבים שנקצצין בסכין נקרא בצירה: ענבים נמי כי מירדדן . פירוש כשנתייבשו נקצצות ביד [ל''א] מיזרדן כמו חבילי זרדין: עד שיקפלו רוב המקצועות . סכינים שקוצצין בהם עיגולי תאנים והעיגולים עצמן נקראין קציעות: