Talmud - Nedarim 65a נדרים ס״ה א׳

אין מתירין לו . לנודר אלא בפניו של מדיר: במדיין לך . מהו במדין לך אלא הכי קא"ל במדין נדרת לפני יתרו לך והתר בפני יתרו שאין מתירין לו לאדם אלא בפניו ויתרו הדירו למשה שלא לשוב מצרים מפני אותן אנשים המבקשים להורגו ואמר רבי תלמיד חכם מיפר לעצמו: ארנבא חיה . שאינה מבושלת ואית דאמרי חיה ממש שאכל אותה כשהיא חיה: הוה מצטער צדקיהו בגופיה . שהיה רוצה לגלות הדבר שיהו מבזין אותו בני העולם: איתשיל אשבועתיה . נשאל על שבועתו: מאי עבדיתו . דשריתון ליה מ"ט לא אמריתון ליה לצדקיהו דלא מציתו למשריה אלא בפניו: מתני' שהן כנולד . דדמו לנולד אבל הן ממש אינן נולד ופותחין בהן: שאביה רע . תולה נדרו ברעות אביה מכלל דאי לא הוה רשע היה נושא אותה: או שעשה תשובה . דהיינו נולד פותחין בה ואומר לו בשעת חרטה אילו היית יודע שאביה עושה תשובה כלום היית נודר והוא אומר לאו וה"נ מכלב ונחש: גמ' מת נולד הוא . דהוי נולד גמור ומאי קאמר אינו כנולד: אמר רב הונא נעשה כתולה נדרו בדבר . ברשעת אביה דמשמע כל זמן שאביה בחיים דודאי אם אמר שאיני נושא את פלונית סתם ודאי כדקאמרת השתא דאמר שאביה רע לפי שהוא רשע אינו נושא את בתו ואהכי פותחין לו לומר אילו היית יודע שמת: ורבי יוחנן אמר . לא הוי נולד כלל דבשעה שנדר כבר מת אהכי פותחין לו דכבר מת בשעה שנדר והוה ליה בטעות והא דאמר במתני' שהן כנולד דדמו לנולד פורתא:

דתנן המודר הנאה מחבירו . שנדר בפניו שלא יהנה ממנו אין מתירין אלא בפניו לכאורה משמע דלפניו היינו דבעי מדעתו וקשה דהכא לא שייך שהרי נדר מעצמו שלא יהנה מחבירו ואין שום סברא שיצטרך דעתו להתיר נדרו לכ''נ דבפניו אינו אלא מפני החשד ואפילו בע''כ כיון שיהיה בפניו וכן משמע במדין לך והתיר נדרך אפילו בע''כ דיתרו ואתי סוגיא דהכא כטעמא דמפני החשד ובירושל' מפרש שני טעמים אחד מפני החשד שלא יחשדנו שעובר על נדרו ולא נשאל לחכם ולאותו טעם א''צ דעתו כדפרישית ועוד מפרש טעם אחר מפני בושה שאנו רוצים שיתבייש בפניו ושמעתי כטעמא דמפני החשד ודלא כפר''ת דגטין שמפרש בדבר שעשה לו טובה על ידי הנדר . דהכא במודר הנאה איירי ולא קאמר המדיר חבירו: אמרו לו בפניו . וא''ת מה בדעתו של צדקיהו מה היתה מועלת לו ההתרה שלא בפניו וסנהדרין למה התירו לו וי''ל דצדקיהו היה מצטער ביותר על שלא היה מגלה השבועה והיה מתבטל ממלאכת שמים והוי כמו לדבר מצוה ועי''ל דמצוה על החכמים לעשות רצון המלך ולדבר מצוה מתירין כדפרישית: כתולה נדרו בדבר . פירוש במה שהוא רע והוי כמפרש דלקמן שאביה קיים: רבי יוחנן אומר וכבר מת . והוי נדר בטעות ומותר בלא הפרה והכי קאמר ר''מ יש דברים שדומה לנולד דדומה כאילו מת . אחר הנדר דאיכא למיטעי ואפ''ה לא חיישינן וחכמים אוסרין דחיישינן דלמא מיחלף במת אחר הנדר וכן גזרינן כשעשה תשובה אטו היכא דלא עשה: