Talmud - Makot 2a מכות ב׳ א׳

מתני' כיצד העדים נעשין זוממין כו' . בגמרא מפרש מאי קאמר: את איש פלוני: כהן. שהוא בן גרושה: בפנינו נתגרשה אמו קודם שנולד והרי הוא חלל ופסול (יבמות יב). אין אומרים: אם הוזמו והן כהנים יעשה זה בן גרשה וחלוצה: לקיים בו כאשר זמם אלא סופג את הארבעים: ובגמרא מפרש טעמא. שחייב גלות: שהרג את הנפש בשוגג: גמ' ה"ג האי כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה ועוד דקתני לקמן (מכות דף ה.) אבל אמרו להם כו': כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה . דהא לא מקיימת בהו כאשר זמם: ועוד . מאי קא בעי תנא כיצד נעשין זוממין הא קתני לה לקמן כיצד דין זוממין דקתני במתני' אבל אמרו להם המזימים היאך אתם מעידים עדות זה והלא הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני כו': התם קאי . מסנהדרין סליק דתנן בשילהי אלו הן הנחנקין דהוא סיומא דסנהדרין דיש זוממין שנשתנו במקצת מדין הזמה כדקתני כל הזוממין מקדימים לאותה מיתה כלומר אין להם לצפות מיתה אחרת אלא משכימין לאותה מיתה שנגמר בה דינו של נדון: חוץ מזוממי בת כהן . נשואה שאע"פ שנגמר דינה לשריפה על פיהם הם בחנק כדילפינן התם (דף צ.) היא בשריפה ואין בועלה בשריפה אלא בחנק כשאר אשת איש והזוממין משכימין למיתה שחייבו את הבועל דכתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו (שם) וקאמר הכא עוד יש זוממין אחרים שאין מקיימין בהן דין הזמה כלל אלא מלקות ועלה מפרש כיצד אותן העדים שאין מקיימין בהן דין הזמה נעשין זוממין מעידים אנו כו': ולא לזרעו . ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת את זרעו לעולם: בעינן כאשר זמם . והוא זמם לפסול את הנדון ואת זרעו: המחלל אינו מתחלל . כהן הנושא את הגרושה שמחלל את זרעו אין הוא עצמו מתחלל מן הכהונה: הבא לחלל ולא חילל . עד זומם שרצה לחלל ולא חיללו אינו דין כו': אם כן . אם באת לדרוש ק"ו זה בעדים זוממים בטלת תורת הזמתם: