Talmud - Berajot 51a ברכות נ״א א׳

במידי דלא ממאיס נמי . למה לי פולטן לסלקינהו לצד אחד: מי שאכל ושתה ולא ברך . לפניהם קאי אברכת המוציא וברכת היין: מהו שיחזור וכו' . לאחר אכילה ושתיה: יחזור ויאכל שום אחר . כדי שיסריח יותר כלומר יוסיף על סרחונו ויעשה ברכה לבטלה: הלכך . כיון דאם נזכר באמצע יכול לברך אפי' גמר סעודתו נמי יכול לברך: על הטבילה . אלמא אע"ג דטבל הויא ברכה: התם מעיקרא לא חזי . דרוב טבילות משום קרי הם ובעלי קריין אסורים בברכות שהם דברי תורה כדאמרינן בפרק מי שמתו (ד' כ:) ודחוי מעיקרא לאו דחוי הוא ולכי מתקן הדר מברך אבל האי מעיקרא איחזי וכיון דגמ' אידחי והואיל ואידחי אידחי: אספרגוס . כוס שהיו שותים בכל בקר אליבא ריקנא לרפואה: וכ"ש לבני מעים . קושיא היא כלו' בדחמרא קתני וכ"ש לבני מעים: דבחמרא עסקינן . דאמרינן לקמן בשמעתין אספרגוס ללע"ט יפה ואוקמינן בשל יין וסימן לע"ט לב עין טחול: וכ״ש לבני מעים . קושיא היא כלו' בדחמרא קתני וכ״ש לבני מעים: והתניא . לקמן לרמ"ת קשה אספרגוס של יין וסימן רמ"ת ראש מעים תחתוניות: כי תניא ההיא . דקתני וכ"ש לבני מעים: ביין מיושן . של ג' שנים כדתנן בבבא בתרא (ד' צח.) ישן משל אשתקד מיושן של שלש שנים: קונם יין שאני טועם . כהקדש יהא עלי יין שאני טועם: ביין מיושן . של ג' שנים כדתנן בבבא בתרא (ד' צח.) ישן משל אשתקד מיושן של שלש שנים: אלא חי . יין חי שאינו מזוג: אין מפסיקין בו . אלא שותהו בבת אחת: ואין סומכין אותו . לאכול אחריו מיד: בדחמרא . סמיכתו בפת: בדשכרא . סמיכתו במינו אם שכר תאנים סומכו בתאנים ואם של תמרים הוא סומכו בתמרים: לוקה . בחולי: בדחמרא . לא ירוק: בדשכרא . אם לא רק מים הבאים בפיו אחריו לוקה: אפילו בפני המלך . ירוק ואל יסתכן: סוריאל . מלאך חשוב לבא לפני הקב"ה: אל תטול חלוקך . שחרית מיד השמש אלא אתה בעצמך טלהו ממקום שהוא שם ותלבשנו: תכספית . שם חבורת שדים: איסתלגנית . שם חבורת מלאכי חבלה: אימתי יבא אדם לידי אחד מן הדברים הללו וילכד . רבי ישמעאל עלה לרקיע על ידי שם בברייתא דמעשה מרכבה: גודא . כותל: כוס של ברכה . ברכת המזון: הדחה ושטיפה וכו' . כולהו מפרש להו ואזיל: מן הקרקע . אם ע"ג קרקע הסב ואם על גבי שלחן מגביהו מן השלחן: במתנה . דרך דורון וחשיבות: לאנשי ביתו . לאשתו: חי . שמוזגו במים לאחר שנתנו בכוס חי אבל לברך עליו חי הא אמרן במתני' אין מברכין אי נמי חי בלע"ז פריש"ק להביאו מן החבית לשמו: מעטרהו בתלמידים . תלמידיו סובבין אותו כשהוא מברך: בנטלי . כוסות: ובברכת הארץ . כשמגיע לברכת הארץ מוסיף עליה: מעטף . בטליתו:

מעיקרא גברא לא חזי . תימה והלא טמא אינו אסור לברך ובקונטרס פירש דבעלי קריין אסורים בדברי תורה וי"ל דמיירי בטבילת גרים ומפני אותה טבילה הצריכו לכל שאר טבילות לברך לאחר טבילה וכן בנט"י שפעמים אדם בא מבית הכסא ואין אדם ראוי לברך עד לאחר הנטילה נהגו העם לברך כל שאר ברכת ידים לאחר נטילה: אין לנו אלא ארבעה דברים . ומיהו לא משמע (כן) דפליג ר' יוחנן אההיא דנותנו לימינו כדאמרי' לקמן א"ר יוחנן ראשונים שאלו מהו שתסייע שמאל לימין משמע שכן היו נוהגים. ומיהו מדהאמוראים היו עושים עיטור ועיטוף משמע שהיו מחמירים על עצמן והיו נזהרים בכולן ולפיכך יש להחמיר בכוס של ברכה: שטיפה חי ומלא . ירושלמי דסוף פירקין א"ר אחא שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה מלא עיטור ומודח ושלשתן מקרא נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' שבע עיטור רצון מודח ומלא כמשמעו: שטיפה מבחוץ והדחה מבפנים . ופי' ר"י דוקא שאין הכוס יפה שיש בו שיורי כוסות אבל אם הוא יפה בלאו הכי שפיר דמי דלא בעינן אלא שיהא כוס של ברכה יפה: זוכה לשני עולמות . פי' הרב רבי יוסף ממרשיליי"א מדהוה ליה למכתב ים ודרום רש וכתב ירשה הרי יו"ד ה"א יתירה וביו"ד ה"א נבראו שני עולמות כדאמרינן בהתכלת (מנחות ד' כט:) כי ביה ה' צור עולמים (אל תקרי צור אלא צר וכו'): שמאל מהו שתסייע לימין . בכוסות גדולות מיירי או בראש חדש טבת שחל להיות בשבת שהוא בחנוכה או בנישואין וצריך להאריך בברכת המזון: