Tratados Makhshirin - Capítulo 6 - Mishná 1

הַמַּעֲלֶה פֵרוֹתָיו לַגַּג מִפְּנֵי הַכְּנִימָה, וְיָרַד עֲלֵיהֶם טַל, אֵינָם בְּכִי יֻתַּן. אִם נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הֶעֱלָן חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁחִשַּׁב שֶׁיֵּרֵד עֲלֵיהֶן הַטַּל, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה:

המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה. תולעים הגדלים בפירות. לשון ותהי הכנם (שמות ח׳):

אם נתכוין לכך. שחשב שירד עליהן טל:

שיש להן מעשה. כגון אם היו שופכין עליהן טל בכוונה, היו מוכשרין:

אם נתכוין לכך. וה"ה אם לא נתכוין ושמח כשידע מידי דהוה אכל הני דבפ"ג. והכי תניא בתוספתא הביאה הר"ש ופליג בה רבי יהודה כמו בהני דלעיל. ונ"ל דתנא דידן הא לא קמיירי בפלוגתא. ובגמרא פ"ק דחולין דף י"ג מייתי למתני' דהכא וכתב רש"י ואם נתכוין לכך בין בשעת העלאה ובין לאחר מכאן קודם שינגב הטל מעליהם הרי הן בכי יותן. דהכי אמרי' בדוכתא אחריתא עודהו הטל עליהן ושמח הרי הן בכי יותן. ע"כ. וסיפא דתוספתא דלעיל היא ואיתא נמי בגמ' פ"ב דב"מ דף כ"ב. ומהכא קשיא אהא דפירש הר"ב במשנה ד' פ"ב דפרה דלר"י כשעלה הזכר לדעת הבעלים פסולה מכלל דלרבנן אפילו לא ידעי פסולה ומאי שנא מהכא דבעינן שידע קודם שינגב. וכמו דהכא דרשי' יותן דומיא דיתן ה"נ התם דרשינן עובד דומיא דעבד:

העלן חרש שוטה וקטן וכו'. עיין מ"ש בזה בשם הר"ש במשנה ו' פ"ח דטהרות. דקשיין אהדדי הא דהכא והא דהתם. וה"נ ה"מ לאקשויי מההיא דסוף פרק ו' דמכילתין. אלא דהכא דמיא ממש כהעלהו: