Séder Zeraim · Ma'aserot

Tratados Ma'aserot - Capítulo 5 - Mishná 1 מעשרות פרק ה׳ משנה א׳

Capítulo 5 de 5 · Mishná 1 de 8

Todavía no hay clase en video sobre esta mishná.

Para agregar un video a esta página por favor haga clic aquí.

Tratados Ma'aserot - Capítulo 5 - Mishná 1

הָעוֹקֵר שְׁתָלִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ וְנָטַע לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, פָּטוּר. לָקַח בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, פָּטוּר. לָקַט לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ, פָּטוּר. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם יֵשׁ כַּיּוֹצֵא בָהֶם נִמְכָּרִים בַּשּׁוּק, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין:

Comentarios de Bartenura Ma'aserot - Capítulo 5 - Mishná 1

העוקר שתלים. נטיעות אחר שצמחו וגדלו קצת עוקרין אותן ושותלין אותם במקום אחר והם מתעבים ומתרחבים ומתגדלין שם:

פטור. אפילו ראו פני הבית, מפני שעדיין לא נגמרה מלאכתן:

לקח במחובר לקרקע. הקונה פירות כשהן מחוברין פטור שאין המקח קובע למעשר אלא בקונה בתלוש, לא במחובר:

לקט. שתילין לשלוח לחברו פטור:

אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק. חשיבי כאילו נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה:

Comentarios de Tosefot Yom Tov Ma'aserot - Capítulo 5 - Mishná 1

[*העוקר שתלים. פי' הר"ב נטיעות אחר שצמחו וכו'. ותמיה לי מאי מעשר שייך בנטיעות. ונ"ל שיש חסרון בדברי הר"ב ושני פירושים הם. הא' הוא פירוש הרמב"ם שמפרש למשנתנו שמותר לאדם לעקור שתלים ולנטעם בקרקע שלו אע"פ שיש שם פירות וכ"כ בחבורו פ"ז מהלכות מעשר העוקר שתלים שיש בהן פירות והטעם אכתוב בדבור דלקמן בס"ד. והפירוש השני הוא פי' הר"ש שכ' העוקר שתלים דרך הגננים כשזורעים בצלים וכרשים כשצומחין מעט תולשים אותם ונוטעים אותם במקום אחר ומתעבין וגדלין יותר ע"כ. וע"פ הדברים האלה נראה לי שכן צריך להיות בפי' הר"ב העוקר שתלים נטיעות אע"פ שיש בהם פירות. אי נמי העוקר שתלים היינו בצלים וכרשים שדרך הגננים אחר שצמחו [וכו'] כך נ"ל שצריך להיות. ואולם לפי שהחסרון גדול לא שלחתי יד להגיה]:

ונטע לתוך שלו פטור. כתב הרמב"ם אע"ג דבפ"ק דפאה אין הלכה כר"ע דאמר נוטל אדם מן הגורן וזורע עד שימרח הכא חכמים מודים לו והחילוק ביניהם. חטים נגמר מלאכתן. שתלים לא נגמר מלאכתן. והוא בירושלמי:

[*לקח במחובר לקרקע פטור. פי' הר"ב שאין מקח קובע למעשר אלא בקונה בתלוש. וכן פי' הרמב"ם. ותמיהה לי דתיפוק להו שאינו נגמר למעשר. אבל הר"ש כתב לקח במחובר פטור דאין מקח קובע במחובר. אבל תלוש דומי' דמחובר קובע אע"פ שלא נגמרה מלאכתו וסתמא כר"מ דלעיל בפ' שני ע"כ. ור"ל במשנה ה' וכן הוא בירושלמי דהכא ואכתבהו בסוף דבור המתחיל לקט לשלוח וכו'. ועיין פ"ב משנה ו]:

[*לקט. פי' הר"ב שתילים. וכן כתב הר"ש בשתילין איירי. ובסוף דבור דלקמן תמצא הטעם למה פירשו כן]:

לקט לשלוח לחברו פטור. וכן גירסת הר"ב והר"ש. וא"כ מתני' כר"י דפרק דלעיל משנה ב' דמחייב בלוקט כלכלה לשלוח וכו'. דאילו לרבנן אפי' כלכלה פטור והוי מחלוקת ואח"כ סתם דהלכה כסתם. ולעיל פסק הר"ב דאין הלכה כר"י וצ"ע. אבל הרמב"ם בחבורו פ"ה כתב או שלקח וכו'. וכתב בפירושו מי שקנה תלוש וכו'. והשתא הוי דומיא דלקח במחובר ואינו ענין לדר"י דלעיל. [*וראיתי בירושלמי לקט לשלוח לחברו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל רב שימי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא. מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כר"מ. א"ר מנא מתני' אמרה כן. לקח במחובר לקרקע פטור הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא ר"מ. רבי חייא בשם ר' יוחנן דר' יהודה היא. ותני כן ר' יהודה אומר בשם ר"א בן עזריה אף השולח לחברו עטנין ושתילין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר שכן דרך בני אדם משלחין לחבריהם טבלים בדברים הללו ע"כ. ונ"ל דהני תרי אוקימתות איכא בינייהו נמי דלאוקימתא קמא מיירי במקח והוא פי' הרמב"ם. ואע"ג דנקט לקט במשנה דהתם כך היא הגירסא ג"כ לקמן. ואפ"ה הפירוש שלקט לאחר שלקח ממנו במקח שכן בפ"ב משנה ה' דשנה התם הא דר' מאיר ושם אמרו בירושלמי מה פליגי בלוקט ונותן לו אבל בלוקט לאכול וכו' וכן בכל אותה פיסקא. והכי נמי מתני' דהכא דקתני לקט משמעה לקט לצורך הקונה ומהדר ארישא דלקח במחובר וכו' וקאמר שאם לקט לשלוח לחברו שקנאה ממנו. ולאוקימתא בתרא אתיא כפשטא דלקט לשלוח לחברו שלא בענין מקח וממכר ומפרשים הר"ש והר"ב דקאי אשתילים משנ' דברייתא דמייתי הירושלמי עלה דמתני' דבהך אוקימתא בהכי מיירי וקאמר הירושלמי דאתיא כר' יהודה ור"ל דר"י דפרק דלעיל משנה ב' דלא מחייב אלא בכלכלה ומייתי ראיה דתני כן ר"י אומר בשם ר' אלעזר בן עזריה וכו' ובמתני' נמי ר"א בן עזריה מחייב וכה"ג דמיירי ראב"ע במתני' שאם [יש] כיוצא בהן נמכרים בשוק מיירי נמי בברייתא דאי לא תימא הכי מתניתין וברייתא קשיין אהדדי וסובר הירושלמי כי היכי דברייתא א"ר יהודה כך בשם רבי אלעזר בן עזריה כדאיתא במתני' אם כן רישא נמי רבי יהודה היא והיינו לטעמיה דלא מחייב בפרק דלעיל אלא בכלכלה וא"כ פי' הרמב"ם כאוקימתא קמא. ופי' הר"ש והר"ב כאוקימתא בתרא ובהכי יכולני נמי ליישב דאע"ג דסתם לן הכא כר' יהודה אפ"ה לא קשיא דלעיל פסקו דלא כותיה דהכי נמי לאוקימתא קמא פסקינן בפרק ב' דלא כרבי מאיר אע"ג דהכא סתם כותיה אלא שטת ירושל' דמדמפרש דאתי' כר"פ תו לא הוה כסתמא. וכדכתיבנא לירושלמי בפרק קמא משנה ח' בדבור המתחיל רבי יוסי מתיר אלא דצריך עיון טובא אם כך היא השיטה לעולם דדלמא דוקא התם דאמר הירושלמי להדיא לפום כן אמר דתנא קמא רבי מאיר היא דלא תסבור סתמא ורבי יוסי והלכה כסתמא וכו' כמ"ש לשונו לעיל שם]:

Siguiente paso

¿Terminó de estudiar Ma'aserot 5:1? Continúe con el resto del tratado.

Estudiar Ma'aserot 5:2

Preguntas frecuentes: Ma'aserot 5:1

¿Dónde se sitúa Ma'aserot 5:1 en el tratado Ma'aserot?

Ma'aserot 5:1 es la mishná 1 del capítulo 5, de los 5 capítulos del tratado Ma'aserot (Séder Zeraim).

¿Cuándo se estudia Ma'aserot 5:1 en la Mishná Yomit?

La Mishná Yomit estudia dos mishnayot por día. Ma'aserot 5:1 se estudiará el 17/05/2028.

¿Hay una clase en video sobre Ma'aserot 5:1?

Todavía no.

¿Se ofrece el comentario de Bartenura para Ma'aserot 5:1?

Sí. El comentario de Rabí Ovadia de Bartenura, en hebreo, aparece debajo del texto de la mishná.

¿De qué trata el tratado Ma'aserot?

La Mishná Maasrot, séptimo tratado del Seder Zeraim, precisa desde qué grado de maduración un producto queda obligado al diezmo, y sus exenciones. Repartida en 5 capítulos y 40 mishnayot, permanece, como el resto del orden, sin Guemará en Babilonia.

Su estudio también está dedicado a ellos

  • Para memoria de Ledicia bat David Banoun
  • Para memoria de Nissim ben Barukh Malka
  • Para memoria de Rav Chlomo Ben Jamilla
Añadir el nombre de un ser querido