Talmud - Shabbat 109b שבת ק״ט ב׳

אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה . ומשום קרא: לענין שבת . דטעמא משום רפואה הוא מי שמעת להו: הא דאישתהי . בגוייהו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קא מכוין: הא דלא אישתהי . אלא רחץ ויצא מותר: בתרייתא . דקתני רוחצין בדלא אישתהי: חטטין . מאלנ"ץ: שלא נשתהי . בתוך המים דנראה כמיקר בעלמא: ביפין . שכן רוחצין בהן בחול לרחיצה שאינה לרפואה: ברעים . אין רוחצין דמוכחא מלתא דלרפואה ותרוייהו בדאישתהי: מי המשרה אמי המשרה לא קשיא . הך דקתני רוחצין במי המשרה אהנך תרתי דלעיל דקתני אבל לא במי המשרה הא דאישתהי הא דלא אשתהי: מתני' איזביון . מפרש בגמרא שאינו מאכל בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה: אבל אוכל הוא את יועזר . שהרבה אוכלין אותו כשהן בריאין: ממי דקלים . מפרש בגמרא: וכוס עיקרין . משקה שכותשין לתוכו עיקרי ירקות ובשמים ובגמרא מפרש ליה: מפני שהן לירוקה . לחולי של ירקון ואינו מאכל בריאים: לצמאו . אם אינו חולה: גמ' אמר רב יוסף אזוב . דאורייתא שהוכשר להזאה הוא שקורין אברתא בר המג: איזביון . דמתניתין הוא שקורין אברתא בר הינג ויש מרבותי מפרשים בר המג שגדל במקום גמי בר הינג שגדל בין ההגים רונצ"ץ: עולא אמר . אזוב דאורייתא הוא מרוא חיורא בלע"ז שלוי"א: שומשוק . הוא אזוב דאורייתא: ג' קלחים . דאגודה כתיב ואין אגודה פחות מג': ובהן ג' גבעולין . בכל קלח ג' גבעולין קנים דקים כעין של קנבוס: לקוקייני . תולעים שבבני מעים: דחליף עליה מ' יומי . משנטחן: פותנק . בלע"ז פולא"ל: לארקתא . תולעים שבכבד: ממאי הוי . החולי: מאומצא . בשר בגחלים: אליבא ריקנא . קודם אכילה: ומגירי דרובייא . לולבי תילתן כעין לולבי גפנים: רוביא . תילתן פינגרי: ומשתי מיא בתרייהו . האוכל אחד מאלו קודם אכילה ושותה אחריו מים: ואי לא . אי לית ליה פותנק א"נ אכליה ולא איתסי: תחלי . שחלי כרישו"ן: לימוץ גרמא . יהא מוצץ אבר יפה מאותו בשר וימץ שמנו בפיו: גורדא דאסינתא . קליפה גרודה מן הסנה: מעילאי לתתאי . שתהא גרודה מלמעלה למטה: דלמא נפק . התולעים: איידי פומיה . דרך פיו: בי שבבי . בין השמשות בחשכותא דשמשי. ל"א בי שבבי בבית אחד משכניו שלא יריח הוא הריח שהוא קשה לו: נסכרינן לנקבים דיליה . יסתום נחיריו שלא יריח ל"א יסתום נחיריו ונקבי אזניו שלא יצא כח המשקה מגופו: מפני אפשיחה . מקום שנפשח הדקל אישברנקי"ר: חוטרא יחידאה . עץ הגדל יחידי בלא ענף: לגילוייא . מי ששתה מים מגולין: חמשה כלילי . וורדין: כוסאתא דשיכרא . כוסות: עד דקיימי אאנפקא . שיעמדו על מדה מחזקת אנפק והיא רביעית הלוג כדאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב נח:): ושגרא תנורא . הסיקה תנור: וגרפתיה . מגחלים שיצטנן קצת: ואותבה לבינתא בגויה . שישב עליה ולא יכוה: ונפק מיניה . הקיא הארס שבלע: הוצא . עלה של לולב: אתרוג חליתא . מתוק: ולחייקיה . לגויה יחקוק בתוכו חקק: וליתבה בי מיללי דנורא . מניחו ע"ג גחלים לוחשות שיתבשל האתרוג בדבש: בני מ' יום . שעברו עליהם מ' יום. ל"א של תינוק בן מ' יום: רבעא . לוג: ברזינא לזיבורא . כוס קטן מאד ושמו ברזינא מאותן מי רגלים שותין למי שנשכתו צרעה ומתרפא: רביעתא לעקרב . רביעית לוג למי שעקצו עקרב: פלגא ריבעא לגילויא . חצי לוג: אניגרון ואבנגר ותירייקי . מים שנשלק בהם בנגרי מין עשב ששמו בנגרי וסתם אניגרון מי שלק תרדין כדאמרינן (ברכות דף לה:) אניגרון מיא דסילקא ותירייקי צרי: ונפק מיניה . הקיא הארס שבלע: אידמי ליה כפרשא . תופסו ומייסרו שהפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם ומת הנחש בתוכו: גובי . חתיכות חתיכות יצא הנחש ממנו: גובי טרונצו"ץ בלע"ז: דטרקיה . נשכו: עוברא דחמרא חיוורתי . עובר הנמצא במעי חמורה לבנה: דלא אשתכח טרפה . האם: