Talmud - Taanit 10a תענית י׳ א׳

בברייתו של עולם . כתיב שהיה כל העולם שטוף במים והקב"ה כונסן במקום אחד כמכניס מים בנאד שנתנם באוצרות דכתיב נותן באוצרות תהומות שם חול גבולו ואוצר לים: על פני ארץ . א"י: משיורי תמצית . מה שנשאר בעבים אחר שתיית': בתחילה שותה . שם יורדין הגשמים תחילה כך שמעתי: חשרת מים וחשכת מים . שני מקראות הן חד בתהלים וחד בשמואל בוידבר דוד: ה"ג שקול כף ושדי אריש . כלומר קח כף שבמלת חשכת וצרפו עם מלת חשרת וקרי ביה חכשרת שממתקין ומכשירין בעבים: חשוך ענני סגיאין מימוהי . והיינו דכתיב חשכת מים: נהור ענני . כשהענן קליש זעירן מימוהי ומכלל חשוך סגיאין אתה למד אבל נהור זעירין וחשרת לשון השרה כמו אין שורין דיו (שבת דף יז:) כו' כדדריש ליה רבי יהושע לעיל אבל חשכת מיבעי ליה להכי ולהכי: במאמר הן תלוין . אינן נחות על שום דבר אלא מכונסות ועומדות כמין בריכה ותלויות במאמרו של הקב"ה: ופירותיהן מי גשמים . משום לישנא דקרא נקט הכי משום דכתיב מפרי מעשיך תשבע הארץ ופירותיהם כלומר מזיעת המים שאין נחסרין כלום כדכתיב (תהלים סה) פלג אלהים מלא מים כל שעה והקרן קיימת ופירותיהן מי גשמים וכן מפורש בבראשית רבה: ונהר יוצא מעדן . סימן לדבר שגן עדן שותה מן הגשמים תחילה דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו': תנא מתמצית בית כור . כלי שמשקין במימיו בית כור יכולין להשקות בתמציתו שיעור זריעת תרקב שהוא אחד מששים בבית כור והכי נמי עולם אחד מששים בגן עדן ודי לו בתמצית העננים המשקין את הגן גן לפני כל העולם כולו כעדן לגן: נמצא כל העולם ככיסוי קדרה . הקטן כנגד הקדרה: שוכנת על מים רבים . רבת אוצרות בא קצך אמת בצעך: שרבו אוצרותיה . שקנו עושר: מים רבים . שמשקין שדותיהן דבבל עמוקים מכל הארצות וגשמים מטפטפין ויורדין שם: עתירה בבל . עשירה היא בבל שקוצרין בה תבואה בלא מטר שאינן צריכים לגשמים: נקטינן . דהכי חצדא בבל בלא מיטרא: דטובעני . היא מקום מצולה ורקק: ולא יובשני . שאינה יבשה: מתני' בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים וכו' רבן גמליאל אומר בשבעה בו בט"ו יום אחר החג . כלומר בשבעה במרחשון הוא ט"ו אחר החג: כדי שיגיע האחרון . כלומר קודם ביאת מים לנהר פרת שהוא רחוק יותר: גמ' ובגולה ששים . ובגולה אין שואלין עד ששים בתקופה לפי שהוא מקום נמוך ואין צריכים מטר כל כך: גמ' מאי קמ"ל . האי דקאמר שני וחמישי ושני: מכי מעיילי ציבי לבי טבות רישבא . משעה שמכניסין עצים לאוצר לצורך ימות הגשמים שכן היו נוהגין לפי שהיו יודעין שזמן גשמים הוא משם ואילך ולא היו יכולין לחטוב עצים ביער: רישבא . צייד עופות כמו אין פורשין רשבים ליונים (ב"ק דף עט:) טבות שם אדם: כלפני ס' . ולא מדכרינן: כלאחר ס' . ומדכרינן: עילאי בעו מים . העומדים בהרים צריכין יותר מים מפני שהגשמים מתגלגלים ויורדין למטה: תתאי לא בעו מים . שמתכנסין כל מימי ההרים לבקעה ה"נ רב שהיה מארץ ישראל כדאמרינן בעלמא (גיטין דף ו.) מכי אתא רב לבבל וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות משום הכי אמר כלאחר ששים ובבבל בגולה מתוך שאינן צריכין לגשמים אין שואלין עד ס' לתקופת תשרי וכן אנו נוהגים שכל מנהגינו אחר בני בבל: הלכתא יום ס' כלאחר ס'. וכן עמא דבר ויום תקופה מתחיל: מתני' הגיע שבעה עשר וכו' . אוכלין ושותין משחשיכה שאין אוכלין מבעוד יום כיום הכפורים ותשעה באב: גמ' מאי קמ"ל . האי דקאמר שני וחמישי ושני: תנינא . בפירקין דלקמן (תענית דף טו:) אין גוזרין תענית כו' שלא להפקיע את השערים שאם היו מתחילין להתענות בחמישי היו קונין למוצאי התענית שתי סעודות גדולות אחד לתענית ואחד לשבת וכסבור המוכר שרעב בא לעולם ואתי לאפקועי שערים: אפקועי . מבטל שיעור מדה הראשונה וממעטה: אבל יחידים לא . שלש תעניות שהיחידין עושין קודם לצבור אינן זקוקין להתחיל בשני דליכא אפקיעת שערים משום יחידים לחודייהו והללו ג' תעניות דיחידים אינן בכלל י"ג תעניות דצבור תדע דקא חשיב במתני' שלש ושלש ושבע: ומפסיקין בראשי חדשים . שאם חל ר"ח בשני ובחמישי לאחר שהתחילו להתענות פוסקין תעניתם:

קרי ביה חכשרת. פי' הטל הכ"ף מן חשכת ושדי עם חשרת ויהיה חכשרת כלומר שהמים בעננים מתכשרים שהעננים שותים לבסוף הם ממתקים בעבים: טובעני ולא יובשני. פי' מוטב להיות בארץ שהיא לחה מכשהיא יבשה: הלכתא יום ס' כלאחר ס'. וכן עמא דבר ויום תקופה מתחיל: אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים. פי' שע"י שעשו הצבור תענית יקנו מזון של חמישי ושל שבת וכסבורים העם יוקר היא ויפקיעו השערים: