Talmud - Taanit 9b תענית ט׳ ב׳

אקרויה . היו מקרין אותו מקרא זה בחלום ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד שרוצין לעונשן בשמים משום דמכספי ליה: קבל עליו . רב שימי שתיקותא מלהקשות עוד: יכול לכל . כלומר יכול אין נותן מטר אא"כ הכל צריכין לו: ת"ל לאיש . אפילו בשביל אחד: אי לאיש יכול לכל שדותיו . כלומר אינו יורד עד שהוא צריך לכל שדותיו: ת"ל שדה . אפי' אינו צריך אלא בשדה אחד: אי בשדה יכול עד שיצטרך לכל השדה ת"ל עשב . אפילו אינו צריך אלא לעשב אחד (עשב) בשביל ירק אחד יורד עליו מטר: וסייר . מעיין: מישרא . ערוגה: עושה לו חזיז . לכל צדיק הבא בעולם הזה להריק לו גשמים על שדותיו ברישא בעי מאי חזיזים לשון רבים והדר בעי ומאי נינהו חזיזים מאי נינהו דקרי חזיזי: ה"ג עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתא . דתותי עיבא כלפי הארץ: נהילא . כמו קיטמא נהילא (חולין נא:) שהיא דקה גשמים דקים כקמחא נהילא שהיא דקה הבאין תחילה למטר ואח"כ בא מטר: אתי מיטרא . גשמים יורדין לרוב ואין פוסקין מהר אבל בא מטר תחילה ומתחילין דקין לבא פוסקין מיד: מהולתא . שמתחילה יוצא קמח דק ולבסוף סובין גסין: חריא דעיזי . ריעי של עזים בתחילה יוצאה גסה ולבסוף דקה ופוסק: דתמרי . דבש עושין מהן: ובבלאי לא עסקי . כלומר יכולין הן לעסוק תמיד שיש להן מזונות בזול ובלא טורח: מצערים . בשלשול דאמרו (גיטין דף ע.) תמרי משחנן ומשלשלן: מלא צנא דסכיני בזוזא . שמתוך שלוקחין אותו בזול אוכלין מהן הרבה ומצערים אותן: ממימי אוקיינוס . כלומר ממים של מטה ולא ממים של מעלה שנאמר ואד יעלה מן הארץ ששתה בארץ ועלה: מלוחין הן . ואין תבואה גדילה מהן: יזקו מטר לאדו . רקיעין מוציאין מים לעבים: יזקו . כמו יצוקו צק לעם ויאכלו (מלכים ב ד): חשרת מים עבי שחקים . העבים מחשרין כלומר משירין המים לארץ: ללמדך . אקרא דלקמן קאי ואומר מכין הרים לא גרסינן הכא: ואומר מכין הרים . לא גרסינן הכא: ואמר רבי יוחנן מעליותיו של מעלה . כלומר ממים העליונים ורבי יוחנן מים העליונים אתא לאשמועינן דאי לאו רבי יוחנן הוי אמינא דהכי קאמר מעליות שהקדוש ברוך הוא עומד בהם הוא משקה אותן למטה ולעולם המים מאוקיינוס: כרבי יהושע . דאמר ממים העליונים: ור' אליעזר . אמר לעולם מעליותיו של הקב"ה כרבי יוחנן וכו': תהומות . מים של מטה כדכתיב תהומות יכסיומו (שמות טו):

תלמוד לומר עשב. פי' שאם לא יהיו צריכים אלא לעשב אחד ירד על אותו עשב ועל שאר כל השדה לא ירדו: נהילא מקמי מיטרא. פי' גשם דק וסימנך מהולתא פירוש שמתחילה יוצא הפסולת ואח"כ הסולת פירוש שלא היו עושין כמו דעבדינן האידנא היו כותשין החטין במכתשת עד שנקלף כל הסובין מעל החטים וכי הוו מרקדין על גבי נפה היה הפסולת הסובין שעליו יוצא לכתחילה ואחר כך היה יוצא הסולת: אתי מיטרא . גשמים יורדין לרוב ואין פוסקין מהר אבל בא מטר תחילה ומתחילין דקין לבא פוסקין מיד: חריא דעיזי. פי' ריעי של עזים שבתחילה ריעי גדול וכשהיא פוסקת מתרזת זבל דק: ואמר רבי יוחנן מעליותיו של הקב"ה כמאן כר' יהושע. פי' כרבי יהושע דאמר כל העולם כולו ממים העליונים הם שותים דאי כרבי אליעזר הא אמר מימי אוקיינוס הוא שותה: