Talmud - Sanedrín 100b סנהדרין ק׳ ב׳

הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת פורענות . דבמידה טובה כתיב דלתות ובמדת פורענות כתיב ארובות ודלת גדול מארובה דד' ארובות יש בדלת במסכת יומא בפרק יום הכפורים (דף עו.) אלמא מדה טובה מרובה ומעכשיו אין לתמוה היאך יש באדם כח לקבל שכר כל כך שהרי למדת פורענות נותן הקב"ה כח באדם לקבלו כל שכן שנותן כח באדם לקבל מדה טובה: צדוקים . [שכופרין באל חי]: רב יוסף אמר אף בספר בן סירא . שיש בו דברי הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה: לא תיפשוט גילדנא מאודניה . כלומר לא תטול עורו של דג אפילו מעל אזנו מפני שאתה מפסיד העור דאזיל משכיה לחבלא להפסידא אלא צלי יתיה בנורא ואכול ביה תרתין גריצין שאתה יכול לצלות עור הדג עמו ולאכול בו שתי חלות דהוי לפתן לשתי חלות: גלדנא . שם הדג ל"א להכי נקט מאודניה שדרכו של דג להתחיל הפשטו מאזנו: אי מפשטיה . אי ממשמעותיה קא מתמהת באורייתא נמי כתיב: דלא לבעול שלא כדרכה . דאין הגון לאדם לשנות את דרכו והיינו דקאמר מאודניה: לא יישן . אינו יכול לישן: קטנה . קודם שהביאה שתי שערות: נערה . משהביאה שתי שערות עד שירבה שחור על הלבן הרי היא בוגרת: בנערותה שמא תזנה . משבגרה ראויה היא לנישואין להכי אמר שלא תנשא: דויא . דאגה: מנע רבים . אותם שאין לך עסק עמהם מנעם מתוך ביתך: ולא הכל תביא ביתך . אפילו אותם שאתה מתעסק עמהם לא תביאם תדיר לביתך אלא מבחוץ תדבר עמהם: איש רעים . שיש לו רעים הרבה: להתרועע . לסוף מריעים לו שמתקוטט עמהם: זלדקן . מי שזקנו דקה וחלושה: קורטמן . תדע שחכם וחריף הוא ביותר: עבדקן סכסן . מי שזקנו עבה שוטה הוא: סכסן . כמו כל בר בר חנא סכסא בבבא בתרא (דף עד.): נפח בכסיה . מי שנופח אופיא שבכוסו: לא צחי . בידוע שאינו צמא: אמר במאי איכול לחמא . האומר באיזה לפתן אוכל פת זה: סב לחמא מיניה . בידוע שאינו רעב וקח הלחם מידו שאילו היה רעב היה אוכל: מאן דאית ליה מעברתא בדקניה . שזקנו מחולק ומפוצל ויש בין שני שבילות כמין מעבר: כולי עלמא לא יכלי ליה . בערמימותיה דמתוך שחשב כל ימיו בערמות הוא משים ידו לזקנו ומושך כאדם שמחשב עד שנקרחה ל"א גרסינן הכרתא מי שיש לו היכר בזקנו שסעד כולי עלמא שלא סעדו אין יכולין להגיע לכחו ל"א גוורתא והוא לשון קרחה וכל הני דברי רוח ולכך אין קורין בו: דרשינן . כלומר אמרינן להו בפרקא ומשמעינן להו לכולי עלמא כגון כל הני אשה טובה כו' אשה רעה צרעת לבעלה מה תקנתו יגרשנה מביתו כך הלשון של ספר בן סירא אשה רעה מתנה רעה ל"ג: כפליים . מרוב הנאה חשובין ככפליים: אל תט אצל בעלה . למסוך עמו יין ושכר: רבים היו פצעי רוכל . כמה וכמה מכות מקבל רוכל המחזיר בעיר [ונושא] תכשיטי נשים ועסקו עמהם שפעמים שמוצאו בעלה עמה מתיחד עם אשתו ומכהו ופוצעו: המרגילים לדבר עבירה . ניאוף הרי הן כניצוץ מבעיר גחלת כשביב המבעיר את הפחם כך כל אשר להם כלה והולך: גחלת . אקרי פחם שאינו בוער כדאמרינן (ברכות דף נג:) גחלים עוממות. מ"ר: ככלוב . דירה של עופות: ולא הכל תביא ביתך . אפילו אותם שאתה מתעסק עמהם לא תביאם תדיר לביתך אלא מבחוץ תדבר עמהם: רבים יהיו דורשי שלומך . שתהא מתאהב עם הכל ואף על פי כן לא תגלה סודך לכולם אלא לאחד מני אלף: מה ילד יום . מה אירע היום שמא למחר איננו שמת הוא היום: ונמצא . שמיצר על יום שאינו עתיד לראות והיינו עולם שאינו שלו שהוא מצטער עליו ודואג על חנם מיום המחרת שלא תבא עליו צרה: כל ימי עני רעים וטוב לב משתה . פסוק הוא במשלי (טו): בשפל גגים גגו . שעני הוא ואינו יכול להגביהו לפיכך ממטר גגים לגגו שיורד מטר הגגים הגבוהים לגגו ומזלפים עליו הגשמים ואין לו מנוחה אפילו בלילות: במרום הרים כרמו . שאין לו השגת יד לקנות כרם בשפלה בדמים יקרים וקונה לו באחד מן ההרים בזול וכל עפר שהוא מוציא לזבל (ולדייר) מוליך הרוח מן ההר לשאר כרמים שבבקעה ונמצא העני נפסד: בעלי תלמוד . שקשה ללמוד מרוב קושיות וסוגיות שיש בו: משנה . נוחה ללמוד: רבא אמר איפכא . דבעלי תלמוד נהנין מיגיעו שידעו להורות איסור והיתר אבל בעלי משנה שונה ואינו יודע מהו אומר דאין מורין הלכה מתוך משנה: יסכן . יתחמם: