Tratados Baba Batra - Capítulo 4 - Mishná 4

הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר, מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר, לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר:

מכר את הבתים. הפתוחים לחצר:

ובורות שיחים ומערות. שבתוך הבתים. ואע״ג דהמוכר בית לא מכר בור שיח ומערה, לגבי חצר מיהא בטלים הן:

בין כך ובין כך. אפילו אמר כל מה שבתוכה, לא מכר את המרחץ וכו׳. דאינן בכלל חצר:

רבי אליעזר אומר וכו׳ ואין הלכה כר׳ אליעזר:

מכר בתים בורות ושיחין ומערות. לפי שהחצר עשוי לכביסה. ולהשקות בהמות. ותשמיש החצר והבור הוא תשמיש אחד. ולפיכך נמכרין עמה. אבל בית אינו עשוי לכביסה. ולהשקות בהמות. אלא לדירה. ואין תשמישן שוה. מנמוקי הרשב"א ז"ל. והרב אבן מגא"ש ז"ל נתן טעם אחר לפי שדרך החצרות להיות בהן בור ודות. ואין דרך הבית בכך. המגיד פרק כ"ה מהלכות מכירה:

אבל לא את המטלטלין. תשמישי הבית שאינן קבועין כל כך. הנך דאמרן לעיל דאינן מכורין בכלל בית. וכ"ש שאר מטלטלין דאינם בכלל תשמישי בית. הרשב"ם. ועיין בפירוש הר"ב משנה ז':

לא את המרחץ וכו'. דאין דרך החצרות שיהיה להם כן. ואינו תשמיש מיוחד לחצר אחת. דהרבה חצרות משתמשות במרחץ אחד. וכן בבית הבד. נ"י:

לא מכר אלא אוירה של חצר. אבל בתים ובורות לא מכר ודמים מודיעים ליכא למימר דאין אונאה לקרקעות. הרשב"ם. ולטעמיה אזיל דס"ל דאין אונאה לקרקעות. וכמ"ש בשמו במשנה ו פרק בתרא דשביעית. וכן סתם הר"ב במשנה ו' פ"ג דפאה אבל לדעת הסוברים דבפלגא איכא. וכמ"ש בשביעית ובפרק אחד עשר דכתובות [משנת ה'] לדידהו כשהדמים הרבה יותר מפלג. הוה בטול מקח: