Tratados Terumot - Capítulo 3 - Mishná 9 תרומות פרק ג׳ משנה ט׳

הנכרי והכותי תרומתן תרומה. אם הפרישו תרומה מן התבואה שלהן, אבל אם תרם הנכרי משל ישראל בשליחותו אין תרומתו תרומה, כדדרשינן מכן תרימו גם אתם (במדבר י״ח:כ״ח) מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית:

וחכמים אומרים יש לו. והלכה כחכמים:

תרומת הנכרי מדמעת. אם נפלה לפחות ממאה נעשה הכל מדומע ואסור לזרים:

וחייבין עליה חומש. זר שאכלה בשגגה משלם קרן וחומש:

ורבי שמעון פוטר. מחומש אבל מודה הוא דמדמעת. ואין הלכה כרבי שמעון:

[*הנכרי והכותי תרומתן תרומה. פי' הר"ב אם הפרישו כו'. ומדבריהם. גזירה משום בעלי כיסין שלא יהיה זה הממון של ישראל ויתלה אותו בכותי כדי לפוטרו הרמב"ם פ"ד מה"ת. כך נראה דעת הר"ב אבל יש לרש"י גם לתוס' פירושים אחרים בריש פרק ב דקדושין ועיין במשנה ט פרק ה דדמאי]:

רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי וחכמים אומרים יש לו. משמע דערלה לכ"ע יש להן. דאם ערלה אין כאן רבעי נמי אין כאן. כמ"ש הרמב"ם בחיבורו ר"פ עשירי מה' מעשר שני מטעם הירושלמי. וכ"כ הר"ש בסוף מסכת ערלה. וסייעתא לפי' הר"ב דסוף מס' ערלה. ותיובתא על פירושו ופירוש הרמב"ם דריש מס' ערלה. ובסוף ערלה אכתוב יותר מזה. [*וטעמו של ר' יהודה לאו משום דסבר דיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מחובותיו דהא איפכא שמעינן ליה במנחות פרק רבי ישמעאל דס"ל דאין קנין כו' אלא לא קאמר ר' יהודה הכא אלא בסוריא כ"כ הר"ש והביא ברייתא לראיה אבל בפי' שהזכרתי מסיק דשמא יש לחלק בין כרם רבעי לתרומה ומעשרות דדוקא בתרומות ומעשרות מחייב משום דגנך כתיב תרי זימני ולא של נכרי ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ואולי אף בכרם [רבעי] קרא אשכח ודרש. עכ"ל]:

[*ור' שמעון פוטר. פירש הר"ב מחומש אבל מדמע. וכן מצינו בתרומת חוצה לארץ במשנה ג פ"ז]: