Talmud - Pesajim 57b

אחוי בידיה אי גדיא יאי יסק לתמידא אמר מלכא הואיל ולא הוי ליה אימתא דמלכותא ניפסקו לימיניה יהב שוחד ופסקיה לשמאליה שמע מלכא ופסקיה לימיניה אמר רב יוסף בריך רחמנא דאשקליה ליששכר איש כפר ברקאי למיטרפסיה מיניה בהאי עלמא אמר רב אשי יששכר איש כפר ברקאי לא תנא מתניתין דתנן ר"ש אומר כבשים קודמים לעזים בכל מקום יכול מפני שמובחרין במינן ת"ל (ויקרא ד, לב) אם כבש יביא קרבנו מלמד ששניהן שקולין כאחד רבינא אמר אפילו מקרא נמי לא קרא דכתיב (ויקרא ג, ז) אם כבש אם עז אי בעי כבש לייתיה אי בעי עז לייתיה:


הדרן עלך מקום שנהגו וסליקא לה פסח ראשון

אחוי בידיה . בלשון צחוק: אימתא דמלכותא . לא דיו שלא אמר כמותי אלא שאמר אף בלשון צחוק: דאשקליה . שהשיא עונו וגמולו: למיטרפסיה . גמולו: לא תנא . לא שנה משנה וברייתא: כבשים קודמין לעזים . בכ"מ כתב כבש תחלה: אם כבש יביא לחטאת . כאן הקדים שעירה לכבשה דכתיב בפרשה עליונה והביא את קרבנו שעירת עזים וגו' והדר אם כבש יביא וגו': אם כבש אם עז . גבי שלמים מדלא הראה לך הכתוב רמז מובחר בזה מזה שמעת מינה ששניהן שוין: