Talmud - Berajot 32b

אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אעפכ לא נענה אלא בתפלה שנאמר (דברים ג כו) אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה:
ואר אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו:
ואר אלעזר גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנא' (ישעיהו א יא) למה לי רוב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם אר יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנא' (ישעיהו א טו) ידיכם דמים מלאו:
ואר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואעפ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' (איכה ג מד) סכותה בענן לך מעבור תפלה:
ואר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנא' (יחזקאל ד ג) ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:
אר חנין אר חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם מנא לן ממשה רבינו שנא' (דברים ט כו) ואתפלל אל ה' וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא איני והא אר חייא בר אבא אר יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' (משלי יג יב) תוחלת ממושכה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה שנא' (משלי יג יב) ועץ חיים תאוה באה ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לא קשיא הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה אר חמא בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהלים כז יד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה':
תר ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ תורה ומעשים טובים מנין שנא' (יהושע א ז) רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים תפלה מנין שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' דרך ארץ מנין שנא' (שמואל ב י יב) חזק ונתחזק בעד עמנו וגו':
(ישעיהו מט יד) ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני היינו עזובה היינו שכוחה אמר רל אמרה כנסת ישראל לפני הקבה רבשע אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני אמר לה הקבה בתי יב מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני (ישעיהו מט טו) התשכח אשה עולה אמר הקבה כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר אמרה לפניו רבשע הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה (ישעיהו מט טו) גם אלה תשכחנה אמרה לפניו רבשע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה (ישעיהו מט טו) ואנכי לא אשכחך והיינו דאר אלעזר אר אושעיא מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני:
חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת:
מנא הני מילי אר יהושע בל אמר קרא (תהלים פד ה) אשרי יושבי ביתך ואמר ר' יהושע בל המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנא' (תהלים קמ יד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך תניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת:
אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו:
אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי עכום פוסק מיתיבי המתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה לא קשיא הא דאפשר לקצר (יקצר ואם לאו פוסק) תר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו אל ריקא והלא כתוב בתורתכם (דברים ד ט) רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב (דברים ד טו) ונשמרתם מאד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי אל המתן לי עד שאפייסך בדברים אל אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית

עלה ראש הפסגה . בדבר תפלה זו נתרציתי להראותך אותה: ובפרשכם כפיכם . אי לאו דגדולה תפלה כיון דאמר למה לי רוב זבחיכם למה לי תו ובפרשכם הא אפילו זבחיהם לא ניחא ליה: אל תחרש . מדלא כתיב את דמעתי תראה ש"מ נראית היא לפניו ואין צריך להתפלל אלא שתתקבל לפניו: ונתתה אותה קיר ברזל . סימן למחיצת ברזל המפסקת בינו לבינם: ומעיין בה . מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו סוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלת ממושכה חנם והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה: תוחלת . לשון חלוי ותחנה: ועץ חיים תאוה באה . סופו של מקרא הוא: קוה . והתחזק ולא תמשוך ידך אלא חזור וקוה: צריכין חזוק . שיתחזק אדם בהן תמיד בכל כחו: דרך ארץ . אם אומן הוא לאומנתו אם סוחר הוא לסחורתו אם איש מלחמה הוא למלחמתו: שלשים חיל . ראשי גייסות וחבורות חלוקות: לגיון וקרטון וגסטרא . שמות של שררה כגון שלטון והגמון ודוכס ופחה: עולה . כמו עולות וקרבנות: גם אלה . מעשה העגל שאמרו אלה אלהיך ישראל (שמות לב): ואנכי זה מעשה סיני . שנאמר בו אנכי ה' אלהיך (שמות כ): יושבי ביתך . והדר יהללוך: יודו לשמך . והדר ישבו ישרים את פניך: תשע שעות . לשלש תפלות: תורתם משתמרת . בתוך לבם שאין תלמודם משתכח: אבל למלכי עכו"ם פוסק . שלא יהרגנו: הא דאפשר בקצור . כגון שסמוך לגמור תפלתו:

גדולה תפלה יותר ממעשים טובים . בלא תפלה שהרי משה רבינו ע"ה אף על פי שהיו בידו מעשים טובים הוצרך לתפלה: אל דמעתי אל תחרש . פרש"י דדייק מדיוקא מדלא קאמר ודמעתי תראה ש"מ שהיא נראית בכל פעם ואין להתפלל רק שתתקבל: כל המאריך בתפלתו ומעיין בה . פירוש שמצפה שתבא בקשתו לפי שכוון בתפלתו. תימה דהכא משמע דעיון תפלה לאו מעליותא הוא וכן משמע פ' הרואה (לקמן ברכות נה.) ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם וקאמר עיון תפלה. ולא כן משמע בפ' מפנין (שבת קכז.) דקאמר אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וקא חשיב עיון תפלה אלמא מעליותא הוא וכן משמע בגט פשוט (ב"ב קסד:) דקאמר משלשה דברים אין אדם ניצול בכל יום וקאמר עיון תפלה פירוש שאין אדם מעיין בה אם כן משמע שהוא טוב וי"ל דתרי עיון תפלה יש עיון תפלה דהכא המצפה שתבא בקשתו ועיון תפלה דהתם שמכוין את לבו לתפלה: קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך . ולפיכך תקנו לומר זה הפסוק קודם תהלה לדוד לאפוקי מהנהו דאמרי אשרי הרבה: