Tratados Parah - Capítulo 8 - Mishná 6

אֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מְטַמֵּא חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַשְׁקֶה. נִטְמָא מַשְׁקֶה, טִמְּאַתּוּ. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי:

אין כלי חרס מטמא חבירו. שאין כלי חרס נעשה אב הטומאה לעולם, ואין כלי חרס מקבל טומאה אלא מאב הטומאה, אלמא שאין כלי חרס מטמא חבירו:

אלא משקין. אבל מטמא הוא משקין והמשקים חוזרים ומטמאים חבירו, גזירה משום משקה זב וזבה כדאמרן:

[אין כלי חרס מטמא חבירו. עיין בספ"ד דאהלות]: