Tratados Shabbat - Capítulo 17 - Mishná 5

כָּל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת, שִׁבְרֵיהֶן נִטָּלִין עִמָּהֶן, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה. שִׁבְרֵי עֲרֵבָה, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הֶחָבִית. שִׁבְרֵי זְכוּכִית, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הַפָּךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן. שִׁבְרֵי עֲרֵבָה, לִצּוֹק לְתוֹכָן מִקְפָּה. וְשֶׁל זְכוּכִית לִצּוֹק לְתוֹכָן שָׁמֶן:

מעין מלאכה. איזו מלאכה שתהיה, ואפילו אינה מעין מלאכתן הראשונה:

לצוק בתוכן מקפה. עבה, דומיא דעיסה מעורבת במים. ולא פליגי אלא בנשברו בשבת, אבל נשברו מע״ש כ״ע מודים דניטלים אפילו אין עושין מעין מלאכתן הראשונה. ואין הלכה כר״י:

רבי יהודה אומר ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן. וכ' הר"ב דל"פ אלא בנשברו בשבת אבל נשברו מע"ש כ"ע מודו דניטלין וכו'. גמ'. ובריש פירקין משמע דכשנתפרקו הדלתות מן הכלי בשבת דשרו יותר לטלטל מנתפרקו בע"ש כתבו שם בתו' דלא דמי דהתם אכתי כלי הוא שעדיין עומד למלאכה ראשונה וראוי להתחבר הכסוי עם הכלי אבל הכא לא חשיב כלי אלא מחמת שעומד למלאכה אחרת הלכך כשנשבר בשבת אסור טפי דהוי נולד: