Tratados Keilim - Capítulo 1 - Mishná 6

עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִים כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת:

עשר קדושות הן. איידי דאיירי לעיל במעלות של טומאות זו למעלה מזו, תנא נמי הכא מעלות של קדושות זו למעלה מזו:

שמביאין ממנה העומר. דכתיב (ויקרא כ״ג) וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר, קצירה ולא קציר חוצה לארץ:

והבכורים. דכתיב (דברים כ״ו:ב׳) ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך:

ושתי הלחם. דכתיב (ויקרא כ״ג:י״ז) ממושבותיכם תביאו לחם:

עשר קדושות. כתב הר"ב איידי דאיירי לעיל במעלות של טומאות כו' תני נמי הכא מעלות של קדושות כו'. וז"ל הרמב"ם לקח ג"כ במדרגות המקומות הטהורים. אשר הם ג"כ מסיבות הסרת הטומאות:

ארץ ישראל מקודשת כו'. עיין בפירוש הר"ב דסוף פרקין אי קדושת ארץ ישראל ממנין העשר קדושות: