Tratados Keilim - Capítulo 22 - Mishná 3

סַפְסָל שֶׁנִּטַּל אַחַד מֵרָאשָׁיו, טָהוֹר. נִטַּל הַשֵּׁנִי, טָהוֹר. אִם יֶשׁ בּוֹ גֹבַהּ טֶפַח, טָמֵא. שְׁרַפְרַף שֶׁנִּטַּל אַחַד מֵרָאשָׁיו, טָמֵא. וְכֵן הַכִּסֵּא שֶׁלִּפְנֵי קַתֶּדְרָא:

ספסל. דף רחב וארוך, בראשו אחד תקוע מתחתיו דף גבוה וכן בראשו השני, כדי להגביהו מן הקרקע שיהיה ראוי לישב עליו:

ניטל השני טהור. ולא דמי לשלחן דכשניטלו שלש רגליו טמא, דספסל שנשברו שני ראשיו לא חזי לישיבה, שהיושב עליו כיושב על גבי קרקע:

אם יש בו גובה טפח טמא. שהדף העב טפח חזי לישיבה:

שרפרף. ספסל להדום רגליו של אדם:

הכסא שלפני קתדרא. דינו כשרפרף:

שניטל אחד מראשיו טהור. ה"ג בכל הספרים. ובנא"י מצאתי מוגה טמא. וז"ש הרמב"ם בפרק כ"ו מה"כ. עדיין הוא ראוי למדרס [*ונ"ל שכן יושבין עליו כשהוא מוטה]:

אם יש בו גובה טפח. עיין במשנה ה פרק כז:

[*קתדרא. עיין בפי' הר"ב דפ"ד משנה ג'. ומ"ש עליו שם. ועוד עיין בפירוש הר"ב בפרק כד מ"ב]: