Tratados Keilim - Capítulo 18 - Mishná 6

מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וְתִקְּנָהּ, טְמֵאָה מִדְרָס. נִשְׁבְּרָה שְׁנִיָּה וְתִקְּנָהּ, טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טְמֵאָה מַגַּע מִדְרָס. לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה שְׁנִיָּה, טְהוֹרָה:

ותיקנה טמאה מדרס. עדיין עומדת בטומאתה, כיון דקיימא שניה:

טהורה מן המדרס. אע״ג דנתקנה ראשונה קודם שנשברה שניה. מכל מקום טהורה, דפנים חדשות באו לכאן, שלאחר שירדה לה טומאת מדרס נתחדשו לה פנים הללו ואין זו הראשונה, מאחר שכבר נתקלקל בה כדי ביטולה:

אבל טמאה מגע מדרס. משום דארוכה ראשונה כשנשברה ותקנה שהביא ארוכה אחרת תחת השבורה וחברה למטה, נטמאת מגע מדרס, שהרי נגעה במטה הטמאה מדרס, וכי נשברה שניה דפרח מינה טומאת מדרס, אשתייר בה טומאת מגע, דכל המטה מחוברת לראשונה שנתקנה:

עד שנשברה שניה טהורה. דכיון דנשברו שתי הארוכות, תו לא חזיא. ולא דמי להיכא דנתפרקה וכולה קיימת, דהתם סופו להחזיר פרקיה ולחברה:

נשברה שנייה ותקנה. לאו דוקא ותקנה אלא אגב דנקט ברישא ותקנה. נקט נמי בסיפא. תוס' פט"ו דשבת דף קיב [*אמתני' ד' דבפכ"ו. וה"ה הכא]:

[*אבל טמאה מגע מדרס. פי' הר"ב משום דארוכה כו' שהרי נגע במטה הטמאה מדרס. וכן פי' הר"ש. ולא רצו לפרש שטמאה מגע מדרס שנגעה בעצמה וכדתנן בפכ"ז מ"ז ח' ט' י'. דהכא רוצים לפ' אפי' לרבי יוסי דפליג התם. וכ"כ התוס' פרק ט"ו דשבת דף קיב. וטעמייהו דקי"ל טומאת בית הסתרים אינו מטמא וכדמוכח מתני' ג פ"ד דחולין ועיין לקמן [פכ"ז] שם]:

[*לא הספיק כו' טהורה. כתב הר"ב ול"ד להיכא דנתפרקה כו'. כבסוף פרקין ובר"פ דלקמן ועוד שם משנה ו]: