Talmud BabliEl estudio en todo el sitio está dedicado : Para memoria de יוסף בן מושה
El estudio en todo el sitio está dedicado : Para memoria de Yechayahou ben Moche
El estudio en todo el sitio está dedicado : Para memoria de Chemouel Eliezer ben Batcheva
Tratados Keilim - Capítulo 13 - Mishná 5 כלים פרק י״ג משנה ה׳
Capítulo 13 de 30 · Mishná 5 de 8
Todavía no hay clase en video sobre esta mishná.
Para agregar un video a esta página por favor haga clic aquí.Tratados Keilim - Capítulo 13 - Mishná 5
מַחַט שֶׁנִּטַּל חֲרִירָהּ אוֹ עֻקְצָהּ, טְהוֹרָה. אִם הִתְקִינָהּ לְמִתּוּחַ, טְמֵאָה. שֶׁל סַקָּיִין שֶׁנִּטַּל חֲרִירָהּ, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כוֹתֵב בָּהּ. נִטַּל עֻקְצָהּ, טְהוֹרָה. שֶׁל מִתּוּחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. מַחַט שֶׁהֶעֶלְתָה חֲלֻדָּה, אִם מְעַכֶּבֶת אֶת הַתְּפִירָה, טְהוֹרָה. וְאִם לָאו, טְמֵאָה. צִנּוֹרָא שֶׁפְּשָׁטָהּ, טְהוֹרָה. כְּפָפָהּ, חָזְרָה לְטֻמְאָתָהּ:
Comentarios de Bartenura Keilim - Capítulo 13 - Mishná 5
חרירה. כמו חורה. החור שמכניסין בו החוט:
עוקצה. הראש החד שמכניסים בבגד כשתופרין. כמו עוקצי תאנים, שהוא החד שבתאנים:
אם התקינה למתוח. דרך האורגים שלוקחים מחט שבורה ונותנים אותה בשפת הבגד כדי שימתחו שפתותיה:
מחט של סקאים. מחט גדול שתופרים בו השקים העשויים משער עזים, וכיוצא בהן מן הבגדים הגסין:
שהוא כותב בה. בפנקס של שעוה:
של מתוח. אם התקינה למתוח בה שפת הבגד כדרך שהאורגים עושים:
בין כך ובין כך טמאה. שהרי היא ראויה למתוח בלא עוקצה ובלא חרירה:
אם מעכבת את התפירה. שאינו יכול לתפור בה מפני החלודה. ויש מפרשים, דכל זמן שרושם החלודה ניכרת בבגד, היינו עיכוב התפירה וטהורה, דהכי משמע בפרק במה בהמה (שבת דף נ״ב):
צנורא. מזלג קטן עקום בראשו, ורגילין להפך בו בשר על גבי גחלים. ויש מהן קטנים שמוחטין בהן פתילות ומקנחים בהן נרות. וכשפשטה הוי כמחט שניטל חרירה ועוקצה וטהורה:
Comentarios de Tosefot Yom Tov Keilim - Capítulo 13 - Mishná 5
למתוח. כתב הר"ב דרך הארוגים וכו'. ועיין בלשונו בסוף פרקין. ובמשנה ד' פרק קמא דערלה:
צינורא. פי' הר"ב [*מזלג]. מזלגותיו. מתרגמינן צנורייתא. הר"ש ומ"ש הר"ב ויש מהן קטנות שמוחטין כו'. גמ' בפרק בתרא דמנחות דף קו. ופירש"י שמוחטין בהן פתילות. מפילין ראשי פתילות כשהן שרופין. (א) ובלע"ז ממוק"ר. ומקנחים בהן נרות של מנורה מאפרם שבתוכן:
חזרה לטומאתה. הישנה. הרמב"ם פ"א מהל' כלים [הלכה. יז]: