Tratados Keilim - Capítulo 4 - Mishná 2

חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגָרוֹת, טְהוֹרָה. גִּסְטְרָא שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֳכָלִין, טְהוֹרָה שֶׁאֵין שְׁיָרִין לִשְׁיָרִין:

ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות. מתוך שהיא רעועה והגרוגרות מכבידים נשברת לגמרי בטלטולה. ולכך שיערו בחצי קב, דהוא שיעור סעודה אחת. דקב גרוגרות הוא שיעור שתי סעודות, כדמוכח בסוף מסכת פאה גבי אין פוחתין לעני בגורן מקב גרוגרות. וכל דלא חזיא לטלטל בה שיעור סעודה אחת כשבורה דמיא:

גיסטרא. כלי חרס שנחלק לשנים. ונעשה גיסי תרי:

שאין שיריים לשיריים. כלי שלם חסים עליו ומשום סדק פורתא לא שדו ליה ומביאין שיריים של כלי דהיינו שבר כלי ומשימין תחתיו, אבל שבר כלי מכי נסדק במוציא משקה משדא שדו ליה, שאין אומרים הבא שבר כלי אחר להניח תחת שבר כלי זה:

בחצי קב גרוגרות. פי' הר"ב דהוא שיעור סעודה אחת כו'. כדמוכח סוף פאה. ומסיים הר"ש. ואמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין דף כט) וכן לעירוב ע"כ. וצריכא דשיעור סעודה דעירוב פחותות הן משאר סעודות. כדלקמן פי"ז משנה יא. ובעירובין פ"ז מ"ח. מפרש דשתי סעודות עירוב הן י"ח גרוגרות. ואילו שאר סעודות גדולות שליש מלבר. כמ"ש הר"ב שם פ"ח משנה ב:

גיסטרא שנתרועעה. דוקא בנתרועעה. אבל ניקבה אם מקבלת זיתים טמאה הואיל ומיוחדת לאוכלין. כדקתני לקמן גבי היו בה חדודין וכו'. הר"ש: