Tratados Keilim - Capítulo 25 - Mishná 1

כָּל הַכֵּלִים יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, כְּגוֹן הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת וְהַשַּׂקִּין וְהַמַּרְצוּפִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ תוֹבְרוֹת, יֶשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ תוֹבְרוֹת, אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי, יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֲחוֹרָיִם. וְכֵן טַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז:

כל הכלים יש להם אחוריים ותוך. כלים שנטמאו במשקין טמאים, אם נגעו המשקין מאחוריהן של כלים נטמאו אחוריהן ולא נטמא תוכן, משום דטומאת משקים לטמא כלים לאו דאורייתא, הקלו חכמים בטומאתן. אבל אם נטמא תוכן, כגון שנגעו משקין טמאין בתוכן, נטמאו אחוריהם. והיינו דתנן יש להן אחוריים ותוך, כלומר שחלוק דין אחוריהם מדין תוכן:

כגון הכרים והכסתות. ואע״פ שמשתמשים בהן בתוכן ובאחוריהן, שראוי להפכן ולעשות תוכן אחוריהן ואחוריהן תוכן, אע״פ כן חלוק דין תוכן מדין אחוריהן:

מרצופין. שקין גדולים של עור שמוליכים בהן סחורות בספינות:

כל שיש לו תוברות. לולאות, כמו שיש למכנסים, תפורות לאחוריו של בגד:

יש לו אחוריים ותוך. דכיון דיש לו תוברות לא חזי להפכו, ותוכו חלוק מאחוריו. אבל כשאין לו תוברות, דחזי להפכו, אין תוכו חלוק מאחוריו, אלא כשנגעו משקים טמאים בין מאחוריו בין מתוכו נטמא כולו. והלכה כר׳ יהודה:

השלחן והדלפקי. קסבר ר׳ יהודה, כיון דפניו משופים וחלקין, הפנים ההם נדונים תוכו. והלכה כר׳ יהודה:

יש להם אחורים ותוך. פירש הר"ב אם נגעו המשקים מאחוריהם כו' ולא נטמא תוכן. כדתנן לקמן במשנה ו:

כל שיש לו תוברות. פירש הר"ב לולאות כמו שיש למכנסים תפורות לאחוריו של בגד. והוא בית כניסת האבנט ושמו תובריות. ואית דאמר תופרות. ל' הר"ש. ונ"ל שבימיהם כך היו תופרין דאילו האידנא תופרין השפה אל תוכו. ול' התוס' פ"ק דפסחים סוף ד' יז תובראות פירושו תפירות שפה לפיהן סביב כעין מכנסים ע"כ. ובנוסחת מהר"ם ז"ל תפרות ופי' לשון תפירות נראה בו איזו פנימי. ע"כ:

[*והדלפקי. מפורש בפ' דלעיל מ"ו ורפכ"ב]: